מבוגרים בעלי ADHD בעבודה
בשנים האחרונות חלה התפתחות מחקרית משמעותית בתחום לקות הקשב והריכוז (ADHD), ועמה התבררה גם מורכבותה של התסמונת.
התחוור בברור, כי ה- ADHD אינו תופעת-ילדות, החולפת עם השנים; מעריכים כי כ-6% מהמבוגרים – לוקים בתסמונת ,וכי יש לה מקור גנטי ומופע נוירולוגי מובהקים. בקרב מבוגרים – קיים תת-אבחון של התסמונת , ומרבית הבוגרים המצויים כיום בשוק העבודה הישראלי- לא זכו לאבחון ולטיפול מקצועיים מתאימים, בתהליך התבגרותם.
העלייה המספרית בשיעור בעלי ה- ADHD- מיוחסת לא רק למודעות הגוברת ולשכלול יכולת האיתור .סבורים כי אורח החיים המודרני, על קצבו המהיר, שלל הגירויים שמספק , המזון המעובד והחשיפה לחומרים כימיים מזיקים - תורם לעלייה בשכיחות התסמונת באוכלוסייה.(עפ"י דר' ד.גודמן, ביה"ס לרפואה ע"ש הופקינס , ואחרים).
תסמונת ה- ADHD מתבטאת במיוחד בתפקודים האקדמיים, החברתיים, התעסוקתיים והניהוליים, ואין מבחן אחד שיכול להקיף את כולם.
בעולם העבודה מדגימה התסמונת התנהגויות אנושיות, שהמוכרות בהן : פיזור נפש, אי-שקט מוטורי, חוסר ארגון וסדר, טווח סיפוק קצר ונטייה להשתעמם , קושי להתחיל ולסיים משימות ,תגובות אימפולסיביות, חוסר תכנון, דחיינות, , מצבי-רוח קיצוניים שמתחלפים תדיר, קושי במשמעת ועימותים עם גורמי-סמכות ועוד
במקרים רבים -נוספים לסימפטומים שצוינו – גם קשיים אקדמיים, הנובעים מלקויות-למידה נלוות. (קשיים בקריאה, כתיבה, זיכרון, רכישת שפה זרה, חשבון ועוד).
בנוסף- רוב הלוקים ב- ADHD לוקים בתסמונת נוספת, שהשכיחות שבהן : דפרסיה, חרדה, נרקולפסיה (=התקפי שינה בלתי נשלטים).
כאמור, השיפור ביכולת האיתור, וההכרה העכשווית בתסמונת - 'פסחו' על אותם מבוגרים ,הנושאים אותה משחר ילדותם. חלקם נשר מביה"ס או שאינו מסוגל לעמוד בתנאי-הסף של המוסדות האקדמיים.
התוצאה : רבים פתחו דימוי-עצמי נמוך, חוסר-אונים נרכש, בעיות הסתגלות, קשיים בפיתוח ושימור מערכות יחסים, התנהלות יום-יומית בעייתית ואי-מימוש הפוטנציאל התקין שלהם.
השינויים במקצועות ובטיב המשרות בשוק התעסוקה של ימנו - דורשים יותר ישיבה והתמקדות, בסביבת עבודה 'משרדית' ,ופחות תנועה ודינמיות.
המציאות התעסוקתית הזאת- מאתגרת ומכבידה במיוחד על בעלי ADHD ,שכן היא מנוגדת לטבעם , ומקשה עליהם לבטא את כישוריהם הייחודיים בצורה מיטבית.
מחקרים שעקבו אחר השתלבותם בעבודה של בעלי לקויות למידה ,והפרעות קשב בכללן- מראים כי הם עובדים עפי'ר במשרות בעלות סטטוס ורמת-השתכרות נמוכים-יחסית, עוסקים בעבודה שאינה תואמת את כישוריהם, , מתקדמים פחות מעמיתיהם, מפוטרים יותר פעמים, ואף מצויים בתקופות אבטלה רבות וממושכות יותר מעמיתיהם. (צדוק-לוויתן 2004)
עפ"י נתונים סטטיסטיים- בוגרים המזוהים עם התסמונת- עוברים ממקום עבודה אחד למשנהו, כ- 5.4 פעמים במהלך 10 שנים. לעומתם- בוגרים שאינם מזוהים אתה- מחליפים רק 3.4 מישרות, במהלך אותה תקופה.
כמו-כן נמצא כי רק 52% מכלל הבוגרים בעלי ADHD – מועסקים, לעומת 72% מועסקים בקרב אלה שאינם סובלים מהלקות.
השימוש בתרופות להתמודדות עם תסמיני ה- ADHD – מתרחב, בשנים האחרונות, גם בקרב המבוגרים. אולם השפעתה המיטיבה של תרופה- אינה שוללת את הצורך בליווי פסיכולוגי/אימוני, תוך הקניית ידע ושכלול המיומנויות האישיות.
ליקויי קשב וריכוז - שאינם גלויים לעין ואינם מוחשיים וחד-משמעיים . בקרב מבוגרים- הם גם אינם נכללים בקריטריונים הרשמיים של "נכויות", המוכרות לצורך קבלת תגמולים מהרשויות הממלכתיות . גם הסובלנות כלפיהם בחברה- עדיין מאד מוגבלת, וההתחשבות מצד המעסיקים- מצומצמת.