מתי צריך אבחון דידקטי?

מתי צריך אבחון דידקטי?

כל הילדים מתחילים כבר בגיל הגן ולאחר מכן בבית הספר, ללמוד מושגים שונים, אותיות ואת אומנות הקריאה. רוב הילדים מצליחים ללמוד את הנושאים הללו בלי קשיים מיוחדים. אולם, ישנם ילדים שעבורם לימוד הקריאה ואף לימודים אחרים מהווים בעיה ומלווים בקשיים רבים. הקשיים הללו יכולים לנבוע מסיבות רבות מאד, החל מבעיות פיזיות כמו בעיות ראייה ושמיעה, חוסר בויטמינים וכדומה, ועד לבעיות נוירולוגיות ולקויות למידה שונות. לכן, כאשר ילד מתקשה בלימודיו באופן שנראה חריג, חשוב מאד לקחת אותו לאבחון. לפני האבחונים הדידקטיים השונים, חשוב לערוך לילד בדיקות פיזיות – בדיקת רופא פשוטה, בדיקת דם, בדיקות ראייה ושמיעה – על מנת לשלול בעיות פיזיות. לאחר שנשללו הבעיות הללו, יש לפנות לאבחון.

אבחון דידקטי

אבחון דידקטי הוא אבחון שמטרתו לגלות קשיים לימודיים ואף לקויות למידה, לגלות את מקורם המדויק ולאבחן באילו אמצעים ניתן יהיה ללמד את הילד לעקוף את הקשיים שלו. אבחון דידקטי נערך על ידי מאבחנת מוסמכת, שהיא לרוב מורה להוראה מתקנת אשר עברה גם הכשרה לאבחון. אבחון דידקטי נמשך כשעתיים-שלש, והוא כולל מבדקים מסוגים שונים אשר בודקים את תפקודו הלימודי של הילד, בתחומים כמו תפיסה חזותית ושמיעתית, זיכרון חזותי ושמיעתי, התארגנות במרחב, רצף, זיהו, שיום ושליפה, ועוד.

אבחון פסיכודידקטי

במקרים מסוימים, עשוי להתעורר חשד שהבעיה של הילד היא בעיה מקיפה יותר, כפי שקורה לעיתים בבעיות של קשב וריכוז. בנוסף, לעיתים ישנו חשש שהבעיות הלימודיות מופיעות דווקא על רקע נפשי או רגשי. במקרים כאלה, מפנים את הילד אל אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון ארוך, בן 4 או 5 שעות, אשר נערך אך ורק על ידי פסיכולוג מוסמך אשר מורשה לטפל בילדים. אבחון פסיכודידקטי נועד לגלות האם הבעיה היא על רקע לימודי או רגשי, לזהות בעיות ספציפיות ולהפנות את הילד לטיפול או למסגרת המתאימים לו.

תפקידו של פסיכולוג

פסיכולוג ילדים אשר עורך אבחון פסיכודידקטי, חייב לגלות רגישות רבה לילד במהלך האבחון. מכיוון שהאבחון ארוך, הוא עלול להתיש את הילד ואף להרגיז אותו, מה שעלול גם לגרום לעיוות בתוצאות האבחון. לכן, יש לגלות סבלנות רבה כלפי הילד, וישנם פסיכולוגים אשר מעדיפים לחלק את האבחון לשניים, על מנת להקל על הילד. בנוסף, פסיכולוג עשוי גם לטפל באותם ילדים אשר הקשיים שלהם מגיעים מרקע נפשי או רגשי, וגם כאן, כמובן, יש לגשת אל הילד ברגישות אשר תסייע לו להתגבר על קשייו.