הקשר שבין פסיכולוג ואבחונים כדוגמת אבחון דידקטי ועוד.
אבחון דידקטי:
אבחון דידקטי נעשה כאשר ישנו חשד מסוים שעולה מתוך שיחות עם צוות ההוראה בבית הספר או עם ההורים בבית, לגבי קשיים שונים בתפקוד הלימודי של הילד. למשל, ילד בכיתה א' שמתקשה באופן בולט לקלוט את כתיבת השפה, יכול להדליק נורה אדומה אצל צוות המורים. כמובן שישנו מגוון רחב של יכולות למידיות בכל כיתה קיימת, הכוונה ל- "מדליק נורה אדומה" היא למקרה שנראה שיוצא מעבר לגבולות הנורמה. אבחון דידקטי מאפשר זיהוי של לקויות למידה.
אבחון פסיכודידקטי:
אבחון פסיכודידקטי שונה במעט מאבחון דידקטי. אבחון פסיכודידקטי נותן מענה הן לצד של זיהוי לקויות למידה והן לפן של זיהוי קשיים רגשיים. הרבה פעמים, ישנו קשר חזק ביותר בין לקות למידה לבין קושי נפשי. אבחון פסיכודידקטי נועד כדי לצייר תמונה מהימנה של מצב מורכב שכזה.
תפקידו של פסיכולוג:
פסיכולוג קשור למערכת האבחונים מהלפני ועד ה- אחרי. זאת אומרת, פסיכולוג יכול לכוון את ההורים לפנות לאבחון כאשר עולים חשדות ושנים. לאחר אבחון, פסיכולוג יכול לסייע להורים במספר אופנים.
התייעצות עם פסיכולוג לאחר אבחון דידקטי או פסיכודידקטי:
פסיכולוג יכול לתמוך בהורים ובילד לאחר זיהוי של לקויות למידה או קשיים רגשיים. כמו כן, פסיכולוג יוכל לתת הכוונה כיצד יש לנהוג בילד וכיצד יוצרים עבורו סביבת לימודים אפשרית והוגנת. על כן, התייעצות עם פסיכולוג יכולה להיות טובה במיוחד ויעילה.