בימים אלו, בהם אנו מספר ימים בודדים לפני שנת 2015, המושג "פשיטת רגל" הפך לדי שכיח.
לאור העובדה כי בישראל חיים כ-1.6 מיליון אנשים בקו העוני או מתחתיו, לאור קשיי המחיה בישראל ביחס של עלות המחיה ומוצרכי הצריכה אל מול שכר העבודה, אנשים רבים מוצאים עצמם בשוקת שבורה אל מול נושים רבים ומתעניינים בהליך פשיטת הרגל.
בשנים האחרונות, עם הכרתה של מדינת ישראל בזכותו החוקתית של החייב, עקב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאור המצב הכלכלי שבמשק ולאור הסטטיסטיקות כי הליכי פשיטת הרגל נמשכו בעבר מספר רב של שנים ואף הגיעו במספר מקרים לכ-10 שנים, התקיימה רפורמה בניסון.
הרפורמה באה בעקבות הנ"ל וטענה כי אין הצדקה שהליך פשיטת רגל יגזול 10 שנים מחיינו, שכן איננו חיים מספיק שנים כדי להמצות בהליך כל כך הרבה זמן. הרפורמה החדש משנת 2013, קיצרה משמעותית את משך זמן הליך פשיטת הרגל, וקבעה כי זמן ההליך צריך לנוע בין 4 ל-5 שנים.
עוד קבעה הרפורמה כי החייב ידע, כבר במועד דיון ההכרזה על החייב כפושט רגל, כיצד עליו לפעול, מה הוא הסכום החודשי שעליו לשלם, על מנת לזכות בהפטר. נמליץ על קריאת השלבים בהליך במאמר זה בקישור הבא פשיטת רגל.במאמר זה, ההליך והשלבים נסקרים צעד אחר צעד.
יודגש כי לחברות בע"מ, אגודות שיתופיות ו/או למספר תאגידים אחרים אין אפשרות להכנס בהליך של פשיטת רגל, אלא ההליך המקביל נקרא פירוק. כך לדוגמה, פירוק חברה הוא ההליך המקביל לפשיטת הרגל כאשר מדובר באדם יחיד. הליך פירוק החברה די דומה במהותו להליך של פשיטת הרגל, מטרתו לכנס את מלוא נכסי החברה, לממשם, להביא לתועלת לנושים ולחסל את החברה. לנושא זה מומלץ להוועץ עם עורך דין מסחרי.
כן מומלץ לעיין במאמר בנושא פירוק חברה בקישור דנן. נדגיש כי הליכים אלו אינם מתאימים לכל אחד ואף ישנם חובות אשר "חסינים" בפני ההליך. נמליץ לא להתחיל לנקוט בהליך בטרם התייעצות עם עורך דין אשר עוסק בתחום, אשר יבחן את המקרה הקונקרטי לגופו ויתן את חוות דעתו המקצועית.