חפש מאמרים:
שלום אורח
23.08.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

שימוע – ביצוע ותוצאות

מאת: אברהם פכטראקטואליה04/03/2019264 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

לא לשלוף חרבות – עוד יכולות להיות הפתעות

שיעור קצר במשפטים: עקרונות משפט פלילי וציבורי, ניהול משפטים, חקירות והמלצות, ידע בסיסי לפני הבחירות. כשאני שומע ורואה את הפרשנויות המשפטיות, להבדיל מהפוליטיות, הקשורות לחקירות תיקי נתניהו על ידי פרשנים מנופחים בחשיבות עצמית הן מהצד המשפטי והן הפוליטי, בא לי לפעמים לצחוק ולפעמים לגחך על הפרשנויות שלהם שהן לא רק חד צדדיות אלא גם לא נכונות ולפעמים לא נכונות משפטית. בקשר לחקירות נתניהו: אין ספק שהיה מקום לחקור ביסודיות את האשמות, אבל מה שהשחיר או זיהם את החקירות היו ההדלפות המאסיביות ולפעמים און ליין מהחקירות של כל המעורבים בפרשה על בסיס יומי או שבועי. בארה"ב יתכן וסוג כזה של חקירות של פגיעה בכללי הצדק הטבעי, הטיית החקירות בכיוון אחד, היו בסיס לפסילה. עקרון נוסף שנזנח והופר ברגל וביד גסה הוא עקרון שמירת האיזון בין הצדדים הנחקר העדים והמשטרה, עקרון האובייקטיביות והחתירה לגילוי האמת העובדתית. המשטרה והפרקליטות שכחו מזמן שתפקידם על פי החוק הוא להגיע לחקר האמת, שני הגופים האלה שהם זרוע של הרשות המבצעת מייצגים את הציבור והאינטרס של הציבור, כלומר תפקידם להיות ניטרליים אובייקטיביים ולהדגיש ולחקור לא רק לצורכי הרשעה אלא גם עובדות ונתונים שפועלים לטובת הנחקר או הנאשם, ואת זה לא תמיד עושים או משתדלים לעשות כאשר הדגש תמיד מושקע יותר בהרשעה. דוגמא קלאסית לכך נתנו פרקליטי נתניהו והוא עצמו כאשר ביקש, גם אם באיחור מסויים לבצע עימות עם עדי מדינה. אז נכון שעדי מדינה הם כלי חקירתי המוגדר כרוע הכרחי ולא חייבים להיעתר לעימות. ולא לשכוח מה זה עדי מדינה זה לא עדים רגילים. מדובר בעדים שהם עבריינים לפי הגדרתם והם בהחלט יכולים לעגל, לתחמן, ליפות, לשנות עובדות כדי שיתאימו לסיפור, כי הם מתוגמלים עבור העדות שלהם, ועל פי החוק עדותם מחייבת סיוע. כלומר, אי ביצוע עימות בנסיבות אלה, ולא לשכוח לרגע מדובר בכל זאת בראש ממשלה ולא בנחקר מן השורה. ולמה המשטרה התנגדה כי נבהלה ופחדה שהעדים האלה ישברו, ייסוגו, ישנו או יתחילו לגמגם בעימות שיפגע קשות בתיק. וזאת בלי להזכיר שהסנגוריה הגישה רשימה של 60 עדים נוספים לחקירה שסורבו, וניתן יהיה להביאם במסגרת הסניגוריה. לגוף הפרשה: פרסום ההמלצות אילו נעשו שלושה חודשים לפני הבחירות היו במסגרת זמן סביר, פרסומם 40 יום לפני הוא שגוי, לא רצוי ופועל בניגוד להנחיות היועץ עצמו שפרסם בנושא זה, כלומר הוא פועל בניגוד להנחיותיו. שנית, ההמלצות לפני שימוע הן לא ההחלטות אחרי שימוע, וההחלטות אחרי שימוע הן לא החלטות הסופיות של בית המשפט וכבר היו דברים מעולם ועוד יהיו גם בפרשיות אלה. כל נושא התקשורת הפוליטיקה, ההרשעה בתקשורת הוא נושא שונה לגמרי. וכדאי להזכיר, אם מדובר בשלטון חוק אזי כל התומכים בחוק הקיים חייבים להבין ולקבל את הקביעה של חוק יסוד הממשלה, לפיו ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו למרות כתב אישום אם יוגש אחרי שימוע, עד פסק דין חלוט של בית משפט. והרי לכם קיצור תולדות המשפט הפלילי ציבורי על רגל אחת.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר: