שאיפות וחלומות הם ממש כמו זרעים השתולים באדמה. חלקם מהזרעים יישארו באדמה ולא יושקו לעולם במים, הם לנצח יישארו חלומות במדבר הנצחי. חלקם האחר יושקו במים, המהווים את אותם משאביי הכוח, האמונה והשאיפה הקיימים בנו. כאן אותם הזרעים מתחילים את המסע החוצה מהאדמה והופכים לנבטים, אנחנו צועדים עם הרבה אמונה לעבר שאיפה, מטרה ברורה להגשים את החלום. תחילה האדמה רכה ,נראה שיש סיכוי לפרוץ אותה ,יש דרך ברורה ואפשרית. אנחנו ממשיכים במסע צעד אחר צעד ,רואים כיצד עוד רגע פרצנו מהאדמה והגשמנו חלומותינו. אך בדיוק, רגע, מילימטר אחד לפני פריצת הנבט החוצה מהאדמה אל אוויר העולם אל קרני החמה. הוא נתקל במכשול הגדול מכול, הוא נתקל באדמה יבשה ומוצקה כשל בטון. למרות שבסך הכול מדובר במילימטר אחד בלבד, ודרוש ממש רק עוד קצת כוח, עוד מאמץ קטן בשביל לפרוץ החוצה ולהגשים את החלום. למרות זאת כאן רובנו מרימים ידיים, בוכים על הדרך שנעשתה לחינם ועל הנזק הבלתי הפיך שנעשה.
התקווה נעלמת ויחד איתה האמונה הופכת לפקפוק גדול בחיים, הופכת לטעות. הכול פתאום נראה שחור ובלתי אפשרי, החיים נראים גרוע אפילו עוד יותר מההתחלה. אין ספק שהחלומות הפכו לסיוט האפל ביותר שיכולנו לבקש. רק אותם אלה שלמרות זאת לא וויתרו והמשיכו להאמין, יהפכו מנבטים לניצנים, אלה יפרצו את האדמה ויצאו לאוויר העולם אל אור השמש הנצחי, כאן אפילו השמים הם כבר לא גבול. זכור! החיים נותנים לכולנו את ההזדמנות להגשים משאלות ליבנו, אך לא כולנו יודעים להאמין באמת במה שאנחנו רוצים, ולא כולנו יודעים איך להחזיק ולקבל זאת. לכן רובנו נשאר לנצח באדמה ולעולם לא נראה אור יום. אך המעטים שיזכרו ויפנימו זאת, המעטים שידעו שדרך העולם היא להראות לנו את האפלה הגדולה ביותר שנייה לפני צאת החמה. הם שיזכו לחוות בה ולחוש בחומה של החמה. אז זכור הדרך לגן העדן עוברת תחילה בגיהינום, לאחר המסע בלהבות האש החורכות, תפגוש בדלת החוצה לגן העדן את הנורא מכל, את השטן. רבים מאבדים כאן אמונתם ונכנס בהם הפחד כל כך חזק עד שמאבדים את נשמתם. רק מול דבר אחד השטן אינו יכול לעמוד, מול אמונה חסרת מעצורים שמקומה בגן עדן. לעולם אל תוותר!!!!
"כולם רוצים להגיע לגן עדן, אבל אף אחד אינו רוצה למות"