תביעות רשלנות רפואית נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות בארץ ובעולם ומספרן גדל והולך בעשורים האחרונים. בארצות הברית מוגשות יחסית מספר גדול של תביעות בתחום הרשלנות רפואית מדי שנה. העליה במספר התביעות של רשלנות רפואית בארץ ובעולם, ככל הנראה, היא תולדה של מגמה כלל עולמית המכירה בצורך לבקר את העוסקים במלאכה באופן אובייקטיבי ובחסות מערכת המשפט וכי זוהי טובתו של הציבור בכללותו ושל העוסקים ברפואה בפרט. זאת בניגוד לטענות שהועלו בעבר כנגד תביעות רשלנות רפואית הגורסות כי הן קשות להוכחה ונמשכות תקופה ארוכה.
מטרתן של תביעות רשלנות רפואית היא השגת פיצויים לצורך הטבת נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות רשלנות רפואית מצד גורם רפואי כלשהו. בישראל אין חוק המסדיר את הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית כמו שקיים למשל בנושא תאונות דרכים ולכן הטיפול בתביעות אלו הוא על-פי פקודת הנזיקין. בעוד בתביעות לפיצויים בגין תאונות דרכים יש צורך להוכיח כי נזקי גוף נגרמו בעטיה של תאונת דרכים, נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית הוא סבוך יותר ועל התובע להוכיח כי קיימת חובת זהירות מצד הנתבע אשר הופרה על-ידו באופן המהווה התנהגות רשלנית וכי בעקבות כך נגרמו לתובע נזקים. סוגית הרשלנות הרפואית נמצאת בחיתוליה בחלק ממדינות בעולם. במדינות סקנדינביה למשל, מוסדרות חלק מהתביעות בגין רשלנות רפואית ע"י הסדרי ביטוח.
קיימים מקרים מסוימים של רשלנות רפואית אשר הוגדרו בחקיקה הישראלית בחוקים אחרים. כך לדוגמא מטופלים שנפגעו כתוצאה מקבלת חיסון יכולים לתבוע פיצויים עפ"י חוק ביטוח נפגעי חיסון, חולים אשר נפגעו כתוצאה מקבלת עירוי דם נגוע יכולים לתבוע פיצויים עפ"י חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם וכן חולים שנפגעו עקב טיפול במחלת הגזזת יכולים לתבוע פיצויים עפ"י החוק לפיצוי נפגעי גזזת.
המידע במאמר זה הוא כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי וכיוצ"ב ו/או כתחליף לייעוץ משפטי וכיוצ"ב לכל מקרה ונסיבותיו הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.