קונטרא אינדיקציות של תרופות וחומרי תזונה שונים (ויטמינים, מינרלים, אלכוהול ועוד) \ יעקב עזרא

קונטרא אינדיקציות של תרופות וחומרי תזונה שונים (ויטמינים, מינרלים, אלכוהול ועוד)

מאמר זה נכתב על מנת להזהיר את ציבור צרכני הויטמינים ותוספי המזון מפני שימוש בלתי נכון בחומרי תזונה טבעיים. על כן המאמר אודות קונטרא-אינדיקציות (תגובות בין תרופתיות) של תרופות וחומרי תזונה שונים (ויטמינים, מינרלים, אלכוהול ועוד)...

מערכת הלב וכלי הדם

ישנם שלושה מישורים בעיתים ועיקריים שקשורים ללב:

1. אנגינה פקטוריס- הבעיה נובעת כתוצאה מחוסר באספקת חמצן בשריר הלב עצמו,כלומר: חסימה חלקית בעורקים הקורונרים (ספקי החמצן ללב).

2. אי ספיקת לב CONGESTIVE HEART FAILURE (CHF).

במקרים אלה נחלשת עצמת התכווצותו של שריר הלב, עקב כך ישנה ירידה באספקת הדם לאיברי הגוף השונים.

3. קצב לב בלתי סדיר ARRHYTHMIA- כתוצאה מכך עלול להיגרם שבוש ניכר בעת פעילות הלב עד כדי פרפור חדרים.

בהתאם לבעיות אלה התרופות משפיעות על הלב בשלושה מישורים:

1. השפעות על המטבוליזם וזרימת הדם, במקרה של אי ספיקה קורונרית.

2. השפעה על עצמת התכווצות שריר הלב, במקרה של כשל לבבי או אי ספיקת לב.

3. השפעה על קצב או מקצב שריר הלב.

מרחיבי כלי דם

ANGIOTENSIN - CONVERSING ENZYME (ACE) INHIBUTIORS

פעילות: תרופות ממשפחת ACE הינם וזודלטורים (מרחיבי כלי דם) חזקים. פעילותם מתבצעת ע"י חסימת אנזים האחראי על הפיכת אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2. אנגיוטנסין 2 מצידו מעודד התכווצות כלי דם. כלומר שע"י חסימתו אנו מקבלים תגובה וזודילטורית (הרחבת כלי דם).

שימוש:

1. אנגינה פקטוריס (הימרות העורקים הקורונריים)

2. יל"ד (יתר לחץ דם)

3. אי ספיקת לב גודשית

4. מחלות כלי דם פריפרריות

תרופות שכיחות: ENALAPRIL; CAPTOPRIL.

- פוטוסיום (קליום או אשלגן)

מעכבי ACE יכולים להגביר את רמות הפוטוסיום בדם.

אפילו אכילת מזונות עשירים בפוטסיום, כמו: פירות, עשויים להיות בעיתים.

CAPTOPRIL

קפטופריל הינה ממשפחת ה- ACE משמשת לטיפול בלחץ דם וכשלון לבבי.

- פוטסיום

מעכבי ACE (ACE- INHIBITORS)    - תרופה שעלולה להגביר את רמות הפוטסיום בדם, לכן מתן פוטסיום יכול להיות בעייתי.

- אבץ

בעת שימוש כרוני בקפטופריל ישנה בריחת אבץ בשתן ועקב כך קיים חסר באבץ.

ENALAPRIL (VASOTES)

אינלפריל הינה סוג של אנגיוטנסין מעכב ACE, נועדה לטפל ב-יל"ד ובסוגים מסוימים של כישלון לבבי.

- פוטסיום

מעכבי ACE מגבירים את רמות הפוטסיום בדם, הם מפחיתים את הפרשת הפוטסיום בשתן.

- סודיום

צריך להיזהר מפני שנויים בצריכתו, חוסר איזון יכול לגרום לעליה ב-ל"ד.

HYDRALAZINE (APRESOLINE)

התרופה הינה מרחיבה כלי דם וע"י כך גורמת להורדת ל"ד.

- סודיום (נתרן)

יש להפחית בצריכת הסודיום (מלח ומשומרים לסוגיהם) בשל הנטייה לעליה ב-ל"ד.

- אסטרוגנים ופיטואסטרוגנים

מוצרים המכילים אסטרוגנים, (כמו: כדורי טופו-סויה, טופו-פיל ואלטרנה) יכולים לגרום לעליה ב-ל"ד.

- פירידוקסין (ויטמין B6)

תיתכן ירידה בניצול ויטמין 6B ע"י הגוף בעת הטיפול בתרופה הידרלזין.

התרופה מגבירה את הפרשת ויטמין 6B בשתן, הדבר יכול להוביל לחסר בפירידוקסין.

- מזון

נטילת התרופה עם המזון מגבירה את ספיגתה.

- אלכוהול

אלכוהול גורם לוזדודילטציה (הרחבת כלי דם) וע"י כך להורדת הלחץ דם.

לכן ביכולתו של האלכוהול להוריד את לחץ הדם רב וכך להגביר את הסיכון לסחרחורת, התעלפות או תאונות אחרות אשר יכולות לנבוע כתוצאה מכך.

NITROGLYCERIN

הניטרוגליצרין הינה תרופה המרחיבה כלי דם ע"י שחרור השרירים החלקים העוטפים אותם, וכך מגבירה את זרימת הדם והחמצן.

תרופה זו ניתנת לטיפול ומניעה באנגינה פקטוריס ובכשלון לבבי.

- N. A. C (אן אציטיל אל ציסטאין) NAC) n-Acetyl l-Cystein)

שימוש ממושך בניטרוגליצרין גורם לסבילות המטופל לתרופה וכך יעילותה פוחתת.

שימוש תוך ורידי I.V}} של NAC  גרמה במהלך תקופה קצרה (לפי מחקרים לא מבוקרים), לירידה בסבילות לניטרוגליצרין.

כאשר נוטלים ניטרוגליצרין עם NAC ביחד הדבר יכול להוביל לגרום לכאבי ראש.

- אלכוהול

שתיית אלכוהול במהלך הטיפול בניטרוגליצרין יכול להוביל ללחץ דם נמוך והתעלפויות במקרים קיצוניים.

נתרן בתפריט.

תרופות משתנות

DIURETICS

פעילות: פעילות המשתנים עוזרים לנו להיפתר מעודפי הנוזלים בפעילותם על הכליות, כך חלה הקלה ב:

א. ירידה בנפח הנוזלים (כך נמנעת בצקת)

ב. שיפור פעילות הלב - בשל נפח דם קטן יותר במחזור הדם

שימוש:

1. יל"ד (יתר לחץ דם)

2. אי ספיקת לב

3. מחלות כליות הגורמות לבצקות

4. צירוזיס (שחמת הכבד)

5. PMS (תסמונת קדם מחזור) הגורם לבצרות (עקב הפרעות הורמונאליות)

6. גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר)

7. מחלת מנייר (הצטברות עודפי נוזלים באוזן הפנימית וכך גורמים לסחרחורות, רעשים וחירשות הדרגתית)

המשתנים מתחלקים לשלושה קבוצות:

1. משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטון, אמילוריל).

2. משתני לולאה (פורוסמיד, לסיקס).

3. משתנים תיאזידים (כלורתאלידון, מטולזון, הידרוכלורתיאזיד).

שיבושים כללים:

המשתנים מפרישים ויטמינים ומינרלים, כמו: ויטמיני B-קומפלקס (כך להוביל להפרעות נוירולוגיות), ויטמין C (כך להוביל לצפדינה תת-קלינית = הגורמת לדימומים עקב חולשת כלי דם), קלציום (כך להוביל לאוסטיאופורוזיס), כרום (כך עלולה להופיע סכרת),

פוטסיום (נבדלים הם משמרי האשלגן) מגנזיום (מחסור במגנזיום ופוטסיום גורמים להתכווצויות שרירים), אבץ, פוספאט ועוד.

1.משתנים משמרי אשלגן

AMILORIDE

המילוריד מונעת את איבוד הפוטסיום(משתן משמר אשלגן)

התרופה יכולה לגרום לעליה ברמות הפוטסיום בדם עד כדי הרעלה.

- פוטסיום

יכולה להיווצר הרעלה.

- סודיום

האמילוריד  מסלקת סודיום ומים דרך השתן ע"י כך מורידה את לחץ הדם, לכן יש להיזהר עם צריכה מוגברת של סודיום.

SPIRONOLACTONE (ALDACTONE)

ספירונולקטון הינה תרופה משתנת משמרת אשלגן.

- פוטסיום

הספירונולקטון בשל היותה משמרת אשלגן גורמת להפחתת איבוד האשלגן בשתן, הדבר עלול להוביל לעתית רמות הפוטסיום בדם. לכן אסור למטופלים בתרופה ליטול תוספות פוטסיום.

- מזון

מזון יכול להגביר את ספיגת הספירונולקטון ממערכת העיכול.

- סודיום (נתרן)

ספירונולקוטון גורם לאיבוד סודיום ומים בשתן וע"י כך גורם לירידה ב-ל"ד.

צריכה מוגברת של סודיום יכולה להעלות את לחץ הדם!

TRIAMTERENE (DYRENIUM)

TRIAMTERENE/ HYDROCHLOROTHIAZIDE (MAXZIDE DYAZIDE)

טרימטן הינה תרופה משתנת משמרת אשלגן.

התרופה גורמת לאיבוד נוזלים דרך השתן וכך מורידה את לחץ הדם.

- קלציום (סידן)

הטרימטן לפי מחקרים יכולה להגביר את איבוד הקלציום בשתן.

- חומצה פולית

הטרימטן הינה אנטגוניסטית לחומצה פולית, לכן אנשים שמטופלים בתרופה הינם בעלי נטייה מוגברת ללקות בחסר בחומצה פולית ולכן חשוב לצרוך חומצה פולית.

- פוטסיום

התרופה מפחיתה את איבוד הפוטסיום בשתן, וכך ישנה עליה ברמות הפוטסיום בדם, לכן צריך להימנע ממתן פוטסיום.

- מזון

את התרופה רצוי ליטול לאחר הארוחה כדי לא לגרות את הקיבה.

- נתרן

התרופה מגבירה את איבוד הנתרן בשתן, לכן יש צורך לשמור על צריכה קבועה ומתונה של נתרן.

LOOP DIURETICS 2 (משתני לולאה)

משפחת משתני הלולאה כוללים את ה: Bumetanide, Furosemide,Ethacrynic   

משתני הלולאה הינם המשתנים הכי פעילים (פוטנטים).

- פוטסיום ומגנזיום

איבוד הפוטסיום בשתן מגביר את איבוד המגנזיום (מינון מגנזיום רצוי הינו 300-400mg ליום).

- תיאמין (ויטמין B1)

אנשים הסובלים מ-  Congestive heart failure (CHF) ומטופלים במשתנים לולאה (כמו: הפורוסמיד), יכולים לסבול ממחסור בתיאמין, דבר שיכול להחריף את ההפרעה הלבבית מעבר למצב הקרדיולוגי הקיים.

גם אנשים הנוטלים פרוסמיד כטיפול ארוך טווח הינם בעלי פוטנציאל לחסר בתיאמין.

-ליקוריץ (גליצריזה)

הליקוריץ יכול להיות פוטנציאלי להגברת תופעות הלוואי של חסר בפוטסיום, לכן השילוב שלהם יחד צריך להיות תחת השגחה.

- מזון

את הפרוסמיד רצוי ליטול לאחר המזון בכדי לא לגרות את הקיבה.

טורוסמיד יכול להינטל לאחר או לפני האוכל.

- סודיום

משתנים בכלל מגבירים את איבוד הסודיום בשתן.

תרופות נוגדות הפרעות קצב לב

AMIODARONE

התרופה נוגדת הפרעות בקצב הלב.

- ויטמין E

ויטמין E (400-800iu) ליום מפחית את הנזק הטוקסי של התרופה לריאות.

DIGOXIN

מקור הדיגוקסין הינו מהצמח אצבעונית. "הסבתות" השתמשו בצמח להורדת בצקות.

כיום משתמשים בדיגוקסין בכדי לגרום ללב להתכווץ חזק יותר. לדיגוקסין אפקט אינוטרופי חיובי. כך משפרת את רוב הסימפטומים הנובעים מחוסר יעילות של שאיבת הלב.

היפוקלמיה - גורמת לרעילות דיגוקסין!

- מגנזיום ופוטסיום (אשלגן)

הנוטלים דיגוקסין נוטים לרמה נמוכה של פוטסיום ומגנזיום, וכך עולה הנטייה והסיכון לרעילות דיגוקסין ודיגיטוקסין.

רצוי ליטול מגנזיום 300-500mg ליום ולהגביר את צריכת הפוטסיום ל-99mg ליום (אך יש להיזהר אצל הנוטלים משתנים משמרי אשלגן).

- ליקוריץ

רמה נמוכה של אשלגן מגבירה את הנטייה להרעלת דיגוקסין, לכן צריך להיזהר עם הליקוריץ ו/או להוסיף פוטסיום (אשלגן) בהתייעצות עם רופא קרדיולוג.

- סנה

הסנה הינו צמח לקסיטיבי (משלשל).

במתן עם דיגוקסין, הסנה מקטין את ספיגת הדיגוקסין ממערכת העיכול למחזור הדם.

בנוסף הסנה מגביר את איבוד הפוטסיום בצואה (שלשול) וכך גוברת הנטייה להרעלת דיגוקסין.

- גינסנג (ELEUTHEROCOCCLES)

גינסנג סיבירני במתן עם דיגוקסין הראה עליות ברמות הדיגוקסין בסרום, לכן יש להיזהר במתן עם הדיגוקסין!

- מזון

המזון יכול להשפיע ולהפריע לספיגת הדיגוקסין בכדי להימנע מהבעיה יש לטול את התרופה שעתיים לפני או אחרי אכילת המזון.

- אפדרה

בלקיחת חומרים אדרינרגיים, כמו: אפדרין יתכנו הפרעות בקצב הלב.

- תכשירי תירואיד (גלנדולריים)

יתכן צורך בשינוי המינון כתוצאה מעליה ברגישות לדיגוקסין.

- היפוקולצמיה / היפרמגנזמיה

עלולים להגביר את רגישות שריר הלב לדיגוקסין, לכן צריך לשמור על איזון.

לסיכום:

- מקטינים רעילות -> מגנזיום ופוטסיום.

- קונטראינדיקציה -> צמח האצבעונית, ליקוריץ, סנה ואליטרוקוקוס.

- מצמצם תופעות לוואי -> מגנזיום.

- מפחית ספיגה -> סנה.

תרופות נוגדות קרישה

הפרין - HEPARIN

הפרין מונעת את טרומבוסי הדם, כך משמשת התרופה כנוגדת קרישה (anti cougulant) .

- פוטסיום

הטיפול בהפרין גורם להיפרקלמיה, לכן יש להיזהר בתוספת פוטסיום.

- ויטמין D (קלצפוראל)

הפרין מפריעה לפעילותו של ויטמין D בגוף.

דווח על התפתות אוסטאופרוזיס אצל מטופלים במינונים גבוהים, שהשתמשו בתרופה לתקופה ממושכת של מספר חודשים.

-אלכוהול

האלכהול יכול להחמיר את הנטייה לדימום רציני בשילוב עם ההפרין.

- דיגוקסין

הדיגוקסין יכול  להפחית את הפעילות הנוגדת טרומבוסים של ההפרין.

תרופות אנטיביוטיות

סוגי האנטיביוטיקה השונים ניתנים למצבים דלקתיים הנגרמים עקב חיידקים.

- לקטובצילוס (כל משפחת הפרוביוטיקה- בעד חיים)

השימוש באנטיביטיקה מחסל את רוב החיידקים ללא הבדל (הבחנה) בין טובים ורעים.

כתוצאה מכך יכולים להופיע שלשולים שגורמים להפרעות ספיגה של נוטרינטים (חומרי תזונה) שונים ובעיקר ויטמינים ומינראליים, לכן לאחר שימוש באנטיביוטיקה יש לטול תוסף של פרוביוטיקה.

- קנדידה אלביקנס יכולה להשתלט כאשר חלה ירידה ברמות החיידקים (הפלורה) הידידותית (כלומר: הפיכת הקנדידה ממצב לטנטי למצב פעיל).

- ויטמין K

אנטיביוטיקה עשויה " להחליש" את פעילותו של הויטמין בגופינו, עקב "הרג" הפלורה הידידותית שחלק מתפקידה הינו סינטזת ויטמיני B, K.

AMOXICILLIN

התרופה הינה נגזרת של פניצלין חצי סינטטית.

משמשת לטיפול בזיהומים במערכת המין והשתן, דרכי הנשימה (כולל אוזן תיכונה), עור וזיבה.

- ברמולין (אנזים פרוטאוליטי המצוי בפרי האננס)

הברומלין מגביר את ספיגת האמוקסיצילין באדם.

ברומלין מגביר את הפעילות הכללית של אנטיביוטיקות ממשפחת הפניצלינים לטיפול בדלקות.

CIPROFLOXACIN

ציפרופלוקסצין הינה אנטיביוטיקה.

- מינרלים

מינרלים כמו אלומיניום, קלציום, נחושת, ברזל, מגנזיום, מנגנז,אבץ, יכולים להקשר לתרופה ולהפחית את ספיגתה.

- מזון

יש ליטול את התרופה כשעתיים אחרי הארוחה כדי להימנע מאינטראקציה (תגובות בין תרופתיות).

-קפאין

קפאין (המצוי בקפה, תה, קולה, גוארנה וכו), יכול להפחית את הפרשת התרופה.

CEPHALOSPORINS

התרופות ממשפחת האנטיביוטיקות המקורבות לפניצלין.

- ויטמין K

התרופה מפריעה לספיגה ולתפקוד ויטמין K.

GRISEOFULVIN (FULCM)

גריאוסאופולובין הינה אנטיביוטיקה בעלת פעילות פוגוסטטית (מדכאת גדילת פטרייה).

- אלכוהול

אלכוהול יחד עם התרופה יתכנו טכיקרדיה (דופק לב מואץ), כאבי ראש, בחילה וסומק.

- ויטמין E

50iu ויטמין E ליום העלו את רמות התרופה בדם. הויטמין מקטין את תופעות הלוואי של התרופה.

- מזון

מזון, בעיקר עשיר בשומן, מגביר את ספיגת התרופה, לכן מומלץ ליטול את התרופה עם המזון בכדי לגרום לספיגה מרבית.

SULFAMETHOXAZOLE (GANTANOL)

סולפצטוקסזול הינה אנטיביוטיקה ממשפחת הסולפונמיד - SULFONAMID.

- קלציום, מגנזיום, וטמין 12B

התרופות ממשפחת הסולפונמידים יכולות להקטין את ספיגת הקלציום, מגנזיום וויטמין 12B. אך הבעיה אצל הנוטלים את התרופה לפרקי  זמן ארוכים (מעל לשבועיים).

אנשים הנוטלים את התרופה הנ"ל למשך זמן ארוך זקוקים לתוספת קלציום, מגנזיום ויטמין 12B.

- חומצה פולית, ויטמין 6B ו- K

התרופות ממשפחת הסולפונמידים יכולות להתערב במטבוליזם (חילוף חומרים) וכך בפעילותם של חומצה פולית ויטמין 6B ו- K, הדבר מהווה בעיה רק למטופלים הנוטלים את התרופה למשך זמן ארוך מעבר לשבועיים, ולמטופלים אלו רצוי להוסיף השלמות.

- פוטסיום

דווח שהתרופות הנ"ל (TMP/SMX) יכולות לגרום לעליה ברמות הפוטסיום ובחומרי דם אחרים כמו: BUN, CREATININE, בעיקר אצל אנשים הסובלים מתפקודי כליות לקויים.

- מזון

מזון יכול להפחית את ספיגת הסולפונמידים, לכן רצוי ליטול את התרופה על בטן ריקה עם כוס מים מלאה.

נאומיצין - NEOMYCIN

הנאומיצין הינה אנטיביוטיקה  שנועדה לטפל במגוון בקטריות ובזיהומים פרזיטיים.

- ויטמינים ומינרלים

נאומצין יכולה להקטין את ספיגת או הפרשת נוטרינטים רבים, כולל: פחמימות, שומנים, קלציום, מגנזיום, ברזל, פוטסיום, סודיום וויטמינים: בטא קרוטן, K, D, 12B, A.

לכן רצוי שהמטופל בנאומצין (בטיפול ממושך), ייטלו בנוסף מולטי ויטמין / מינרל.

- ויטמין 6B

נאומצין יכולה לגרום לחוסר פעילות של ויטמין 6B.

לכן סביר להגיע לחסר קליני בויטמין 6B , בעת טיפול ממושך בנאומצין.ולכן רצוי להוסיפו כסופלימנט (כתוסף תזונה).

METRONIDAZOLE

מטרונידזול הינה אנטיביוטיקה שנועדה לטפל במגוון של בקטריות וזיהומים פרזיטיים.

- סיליבום מריאנום (גדילן מצוי)

עוזר למנוע הפרעות כבד, למרות שלא הוכח שהוא מצמצם את הנזק לכבד שנגרם עקב ה"פלג'ל".

- מזון

המטרונידזול צריך להינטל עם המזון בכדי למנוע מגירוי הקיבה.

- אלכוהול

אלכוהול בשילוב יחד עם המטרונידזול יכול לגרום כאבי ראש, פלשינג, סחרחורות, בחילה וסימפטומים אחרים.

תרופות להורדת כולסטרול

CLOFIBRATE

התרופה מורידה רמות כולסטרול גבוהות בדם.

השימוש בה הינו נדיר בגלל הנזק לכבד והבטיחות.

- ויטמין12B

התרופה כולפיברט, מפחיתה את ספיגת ויטמין 12B.

BILE ACID SEQUESTSRANTS (כולסטרמין, כולסטיד)

התרופה ניתנת להיפרכולוסטרומליה.

- ויטמינים

התרופה מפחיתה ומונעת את ספיגת הויטמינים המסיסים בשומן(A,D,E,K) וחומצה פולית.

LOVASTATIN (MEVACOR)

התרופה ממשפחת ה- HMG-COA, התרופה חוסמת את יצור הכולסטרול בכבד.

- COQ10

לפי מחקר בשיטת הכפל הסמוי, נמדדו רמות ה- COQ10 בדם ונמצאה ירידה ברמתו בקבוצה שנטלה את הלובסטטין.

לכן לנוטלים תרופה זו מומלץ להוסיף 60-100mg של COQ10  ליום.

- סיבים

מצויים בעיקר בפירות וירקות.

הסיבים מקטינים את ספיגת הלובסטטין.

- ניאצין (ויטמין B3)

הויטמין עוזר לצמצם מצבי היפרלפידמיה לכל סוגיה.

ניאצין עם לובסטטיון במינוים גבוהים יכולים לגרום להפרעות רציניות בשרירים (מיופתיה או RHABDOMYOLYSIS - פירוק השריר כתוצאה ממעיכה, במצב זה יופיעו גם סימפטומים של דם בשתן).

אך רוב המחקרים הוכיחו ש- 3B+ לובסטטין הינם סנרגיסטיים בפעילותם (להורדת כולסטרול).

- ויטמין A

במחקר שבו נבדקן 7 אנשים עם היפרלפידמיה שטופלו בדיאטה וב- HMG - COA, מצאו שבשימוש ממושך מעל שנתיים של תרפיה הייתה עליה בסרום של ויטמין A , דבר המראה שאין ליטול ויטמין Aברמות גבוהות למשך זמן.

- מזון

מזון מגביר את רמות הלובסטטין בדם, לכן צריך ליטולו עם המזון.

- מיץ ענבים

במחקר שנערך על מתנדבים בריאים שקיבלו מיץ ענבים במינון נמוך, נמצאה עליה משמעותית של הלובסטטין ברמות הדם בהשוואה לפלצבו (הדבר לא הוכח חד משמעית)

PRAVASTATIN (PRAVACHD)

הפרבסטטין הינו ממשפחת ה- COA- COA מפחיתים מעכבים, נקראים גם "סטטינים" (statins).

פרבסטטין חוסם את יצור הכולסטרול, והוא בשימוש להורדת רמות כולסטרול באנשים  הסובלים מהיפרכולסטרמוליה.

- COQ10

במחקר לפי שיטת הכפל הסמוי, נמדדו רמות ה-COQ10 באנשים שסובלים מהיפרכולסטרולמיה, אשר טופלו בלובסטטין (20-80mg) ליום או פרבסטטין (10-40mg) למשך 10 שבועות, ומצאו שחלה ירידה משמעותית ברמות ה-COQ10  בדם בשתי הקבוצות.

לכן רצוי ליטול COQ10 כהשלמה 60-100mg ליום.

- ניאצין

מוריד רמות כולסטרול.

פברסטטין+ ניאצין (500mg) עפ"י מחקרים הורידו את רמות הכולסטרול ביעילות רבה יותר. אך מינון גבוה של ניאצין הנלקח ביחד עם הפרבסטטין גרם להפרעות רציניות בשרירים (מיופתיה או רבדומינזיס => פירוק (ע"י מעיכה) של השרירים).

מנהל האתרים

http://www.dietme.co.il/

http://www.healthnfit.org/index.php

תזונה באיות ודיאטות: http://kobi-diet.up.co.il