קשיים ברישום סימן מסחר

לשכת הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר היא המנהלת את פנקסי סימני המסחר. סימן מסחר נרשם כאשר מוגשת בקשה מתאימה לכך ובתנאי כי סימן המסחר כשיר לרישום.

הליך הרישום של סימן מסחר אורך לרוב כשנה, מלבד מקרים בהם מוגשת בקשה דחופה לרישום סימן מסחר. למותר לציין, כי בקשה דחופה צריכה לכלול נימוקים מבוססים ביותר המצדיקים את דחיפות הטיפול בבקשה.

לעיתים קרובות, ישנם קשיים ברישום סימן מסחר והמרכזיים שבהם הם כשירותו של הסימן לרישום והתנגדות לבקשת הרישום.

סימן מסחר כשיר לרישום הוא סימן מסחר אשר איננו זהה או דומה לסימני מסחר אחרים הרשומים בפנקס סימני המסחר. האם כל דמיון בין סימן מסחר אחד לאחר, פוסל את רישומו? התשובה לשאלה זו היא בשלילה. יש צורך בדמיון אשר עלול להטעות את הציבור.

מתי עלולה להיווצר הטעייה? כאשר שני סימני המסחר דומים והשימוש בהם הוא לגבי אותו מוצר או סוג מוצרים. ישנם פרמטרים נוספים לבדיקה, עליהם יורחב בהמשך. 

מהי משמעותו של סימן המסחר? כיצד ייקבע סימן מסחר כבלתי כשיר לרישום? מהם שיקוליו של רשם הפטנטים בבואו להכריע בהתנגדות?

מהי משמעותו של סימן מסחר

סימן מסחר משמש לזיהוי של מוצר מסוים. כאשר הציבור מבקש לרכוש את המוצר, הוא מזהה אותו על ידי סימן המסחר. לפיכך, כאשר אדם אחר עושה שימוש בסימן מסחר רשום, הוא מטעה את הציבור אשר עלול לרכוש את מוצריו, בעודו סבור כי אלו הם מוצריו של בעל הסימן.

המשמעות הישירה של שימוש בסימן מסחר של אחר שלא ברשות, היא נזק כספי גדול לבעל הסימן. המפר, למעשה גונב לא רק את המוניטין של בעל הסימן, אלא גם את לקוחותיו. מדובר באובדן כלכלי מהותי.

רישומו של סימן מסחר, מקנה לבעל הסימן זכות שימוש ייחודית ומאפשר לו לתבוע את המפר, ללא שיידרש להוכיח כי הציבור הוטעה בפועל. עצם קיומו של פוטנציאל להטעיה, מקנה לבעל הסימן, זכות לפיצוי כספי. 

סימן מסחר בלתי כשיר

הקושי המרכזי ברישום סימן מסחר הוא כשירותו של הסימן לרישום.  קושי נוסף הוא ההתנגדות לבקשה, עליה יורחב בהמשך. לשם רישומו של סימן מסחר, עליו לעמוד במבחן "אי הדמיון". משמעותו היא כי לא קיים בפנקס סימני המסחר, סימן מסחר אחר אשר הינו זהה או דומה, עד כדי הטעייה, לסימן המסחר, אותו מבקשים לרשום.

כיצד בוחנת הלשכה האם קיים דמיון מטעה בין סימני מסחר?

1. סוג המוצר או השירות : כאשר קיים דמיון בין שני סימני מסחר אך הם אינם מאותו תחום, הרי שסכנת ההטעיה, קטנה באופן משמעותי. למשל, אם סימן המסחר הרשום נרשם לגבי הנעלה ואילו סימן מסחר שבבקשת הרישום, מתבקש לגבי מוצר מזון, הרי שאין סכנה כי הציבור יבלבל בין שני המוצרים, על אף הדמיון בסימני המסחר.

2. סוג הדמיון – סימן מסחר נבדק על פי מראהו, על פי הצליל וכולי. דמיון בין שני סימני מסחר יכול להיות עקב צבעים דומים עד כדי הטעייה, צליל דומה ועוד. ייתכן כי דמיון במראה, יהיה מטעה יותר מאשר דמיון בצליל.

3. צורת הרכישה – דמיון בין סימני מסחר, לא יפסול בהכרח את הכשרות לרישום אם מדובר בצורת רכישה שונה של המוצרים. צורת רכישה שונה יכולה להסיר את סכנת ההטעיה. למשל, כאשר מוצר אחד נרכש באופן יומיומי ואילו מוצר אחר, נרכש רק לאחר בדיקה מקיפה.

התנגדות לבקשת רישום

הקושי המרכזי ברישום סימן מסחר הוא נושא הכשירות, כפי שפורט לעיל. כאשר סימן מסחר נמצא כשיר לרישום, קרי, לא נמצא כל דמיון מטעה בינו לבין סימני מסחר אחרים, מפרסמת לשכת הפטנטים, הודעה בדבר הבקשה לרישום סימן מסחר, על מנת לאפשר לציבור להתנגד לבקשה.

רשם הפטנטים הוא זה אשר דן בהתנגדויות המוגשות לבקשת רישום סימן מסחר וכאשר בקשת התנגדות מתקבלת, תידחה בקשת הרישום.

בבואו להכריע האם לקבל את ההתנגדות או אם לאו, שוקל הרשם את האינטרס של בעל הסימן וכן את האינטרס הציבורי.

האינטרס של בעל הסימן הוא כי ציבור לקוחותיו ידע להבחין בין מוצריו, הנושאים את סימן המסחר שלו, לבין מוצרי המתחרה. אם ישנו דמיון קרוב דיו בין סימן המסחר שלו ובין סימן המסחר שבבקשת הרישום, הרי שהדבר יקשה על הציבור להבחין בין שני המתחרים.

האינטרס הציבורי, גם הוא, אינו תומך בקבלת בקשת רישום, היכן שיש דמיון בין סימני המסחר. הציבור מזהה מוצר על פי סימן מסחר שלו ואין הוא רוצה לזהות סימן מסחר שלא עם המוצר הנכון. 

רישומו של סימן מסחר הוא בעל חשיבות גדולה להגנתו. הגנה על סימן מסחר, פירושה הגנה על יכולתו של הציבור לקשר בין מוצר מסוים ובין סימן המסחר שלו. המשמעות הישירה לכך היא שמירה על קהל הלקוחות של בעל הסימן. ישנם שני קשיים מרכזיים ברישום סימן מסחר והם אי כשירותו של הסימן לרישום והתנגדות לבקשה. 

למאמרים נוספים  אודות זכויות יוצרים >>