מבוא: פסק דין רשלנות רפואית

פסק דין זה של בית המשפט, דן בשאלת רשלנות רפואית בהריון ונוגע בשאלות אקוטיות, המצריכות דיון רפואי משפטי מעמיק. במסגרת פסק הדין המרתק, נגעו השופטים בנושאים רלוונטיים ומהותיים. להלן תקציר מתוך פסק הדין.

ת"א 1823-04 מ' מ' ו- א' ק' נ' מכבי שירותי בריאות

בעניין: 1. מ' מ'
2. א' ק'

ע"י ב"כ עו"ד א' פוזנר התובעות

נגד
מכבי שירותי בריאות

ע"י ב"כ עוה"ד ד' איצקוביץ וש' הורוביץ שיק הנתבעת

פסק דין

מבוא

1. התובעת מס' 1, (להלן: "התובעת"), ילידת 9.1.1998 היא בתם של התובעת מס' 2
(להלן: "האם") ושל הצד השלישי מס' 2 (להלן: "האב"). בסמוך לאחר לידתה התברר
או "המחלה") "PRS" : כי היא נולדה כשהיא סובלת מסינדרום פייר רובין (להלן גם
ובין היתר נולדה עם פגיעה בסנטר, חיך אחורי שסוע; אצבע ששית בגפיים; פגם
במחיצה הבין חדרית בלב; עיבוי המסתם הריאתי בלב והיפוטוניה.
2. מעקב ההריון נעשה על ידי רופאים שונים העובדים אצל הנתבעת ובמסגרתו עברה האם
בדיקת אולטראסאונד וסקירת מערכות. התביעה מתמקדת באחת הבדיקות: סקירת
מערכות מכוונת או מורחבת שנערכה בשבוע ה- 22 , ביום 18.9.97 . אותה בדיקה נערכה
במכון המופעל על ידי הנתבעת ובוצעה על ידי ד"ר ג'ורג' קרייסברג.
3. לטענת התובעות בדיקה זו לא נערכה כראוי בשל כך לא נתגלו פגמים בפנים לרבות
קיום לסת קטנה; חיך שסוע וסנטר מוטה לאחור. עוד לא נמצא כי לתובעת שש אצבעות
במקום חמש וכי קיים מום בלב. די היה באיתור כל אחת מהתופעות באותה בדיקה,
כדי להביא להרחבתה ובמקום בו הייתה נערכת בדיקה רחבה ומקיפה יותר היו
מאותרים המומים השונים או חלק מהם והייתה ניתנת האבחנה כי התובעת סובלת
מתסמונת פייר רובין.
4. התובעות טוענות כי הנתבעת, שבמסגרתה נערך מעקב הריון והבדיקות השונות,
הייתה חייבת לגלות את המומים במהלך ההריון והבודק התרשל בעת ביצוע הבדיקה.
טענה נוספת מועלית בכל הנוגע לנטילת האנמנזה מהההורים לגבי אפשרות קיומם של
מומים. בהקשר זה יש להעיר כי אביה של התובעת סבל גם הוא מאותה מחלה ונולד עם
אצבע ששית ואולם זו הוסרה סמוך ללידתו. לטענתו כלל לא ידע על כך עד שהעניין
התעורר לאחר לידת התובעת. הטענה במישור זה היא כי במסגרת נטילת האנמנזה היה
מקום לערוך בירור מעמיק ומקיף יותר עם שני ההורים לגבי האפשרות לקיום מומים
במשפחה.
5. לחילופין נטען כי היה על מי מאנשי הנתבעת ובעיקר על הבודק, ד"ר קרייסברג, להביא
לידיעת ההורים כי הבדיקה שנערכת היא חלקית ואינה כוללת איתור כל המומים
שניתן לאתרם בבדיקה כזו וכי לשם איתורם יש לערוך בדיקה אחרת, מקיפה יותר,
שאינה נערכת במסגרת הנתבעת אלא באופן פרטי.
6. נדבך נוסף של התביעה הוא ההנחה כי ככל שהאם הייתה מודעת לכך שהבדיקה היא
חלקית הייתה פועלת לעשיית בדיקה מקיפה במסגרת פרטית וככל שהיה מתברר כי
לעוברה יש את המומים הייתה פועלת להפסקת ההריון.
7. מכאן טענת התובעות כי יש להורות לנתבעת לפצות אותן עבור כל הנזקים שנגרמו להם
עקב הלידה והטיפול בתובעת וכן לפצות את התובעת על נזקי הגוף שנגרמו לה עקב
לידתה כשהיא סובלת מאותם מומים.
8. הנתבעת חולקת על טענות התובעות. לטענתה לא נפלה כל התרשלות באיתור המומים;
לא היה מקום למסירת מידע שונה מזה שנמסר לאם בעת הבדיקה ולא נפל פגם בקבלת
האנמנזה מקום בו האב כלל לא היה מודע לכך שסבל בלידתו מאותה מחלה. עוד נטען
כי אין בסיס לטענה כי ההורים לא היו משלימים את ההריון גם אם היו יודעים על
המומים ומכל מקום אין מדובר במום קשה וחמור שהיה בו כדי להצדיק את ההנחה כי
התובעת 'נולדה בעוולה'. עוד חולקת הנתבעת על הנזק ומרכיביו.
9. יש לציין כי לפי חוות הדעת והראיות שהובאו התובעת עברה מספר ניתוחים לתיקון
המומים עמם נולדה. בעקבות הניתוחים היא מתפקדת באופן תקין; לומדת בכיתה
רגילה ואף שהיא סובלת מליקוי שמיעה וליקוי בהיגוי היא כמעט ואינה מוגבלת אלא
בפעולות בודדות כעולה מחוות הדעת שהוגשו.
10 . מכאן שבכדי לבחון את התביעה נדרשת הכרעה במספר שאלות:
א. האם ניתן היה לגלות את המומים בבדיקות שערכה הנתבעת מהלך ההריון.
ב. האם התרשלו הנתבעת או מי מאנשיה בעת ביצוע הבדיקה שנערכה למעקב אחר
ההריון בכך שאף לא אחד מהמומים אותר.
ג. האם הייתה מוטלת על הנתבעת או על הבודק החובה להביא לידיעת ההורים כי
הבדיקה שנערכת אינה כוללת בדיקה לאיתור כל המומים שניתן לאתרם בבדיקה
כזו וכי ניתן לעשות בדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקות נוספות במסגרת פרטית.
ד. האם בהנחה שאכן היה נמסר להורים על האפשרות לעריכת בדיקה מקיפה
במסגרת פרטית היו פועלים לעשות בדיקה כזו.
ה. האם בהנחה ניתן היה לגלות את המומים – ההורים היו מפסיקים את ההריון
והתובעת לא הייתה נולדת.
ו. מה הנזקים שהנתבעת חבה בהם להורים ולתובעת והאם עומדת עילת תביעה
לתובעת בשל 'הולדה בעוולה' על רקע היות המומים 'קלים' יחסית ומצבה לאחר
הניתוחים שעברה.