חפש מאמרים:
שלום אורח
06.08.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תשלום דמי שימוש לבן זוג שעזב את הבית- מאת עורך דין דן הלפרט

מאת עורך דין דן הלפרט- פורסם בעיתון הארץ- 18.1.08

שיתוף במקרקעין הינו תוצר נסיונם של יחידים לרכוש ולנהל במשותף נכס מקרקעין על מנת לחלק סיכונים ולהעצים תפוקות כלכליות.
לעיתים, מתהווה השיתוף מכורח הנסיבות ולאו דווקא מרצון השותפים (ראה לדוגמה מקרה של הורשת נכס מקרקעין למספר יורשים זרים). חוק המקרקעין מקדיש פרק שלם לסוגיית השותפות במקרקעין ולא בכדי. במסגרת יחסי השותפות (ובמיוחד כשמושא השותפות הוא נכס מקרקעין) עלולים להיווצר חילוקי דעות בין השותפים בכל הנוגע לאופן ניהולו ותפעולו של הנכס.
לא אחת נוצר מצב בו אחד השותפים מבקש לעשות שימוש בלעדי במקרקעין בהסכמת השותפים האחרים (מצב זה מתרחש למשל כאשר אחד השותפים מבקש להתגורר בנכס המשותף בעוד השותפים האחרים מתגוררים במקומות אחרים ואינם מתנגדים לכך). אך מה הדין מקום בו לא קיימת הסכמה בין השותפים?
סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע ביחס לעניין זה, כי שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב בתשלום דמי שימוש ראויים ליתר השותפים (התשלום נעשה על פי חלקו היחסי של כל אחד מהשותפים האחרים במקרקעין).
סוגיית "דמי השימוש במקרקעין משותפים" מתחדדת עוד יותר בכל הנוגע ליחסי שותפות במקרקעין בין בני זוג. בהקשר זה מעניין לשאול האם בן זוג שעוזב דירת מגורים המשותפת לו ולבן/בת זוגו עקב סכסוך או פרידה זכאי לקבל מבן הזוג הנותר בדירה דמי שימוש ראויים?
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן בשאלה זו באחרונה ודחה תביעה לדמי שימוש ראויים שהגיש גבר נגד גרושתו (תמ"ש 22245/95, מיום 9.12.07).
הצדדים נישאו זה לזו ביום 30.6.77, והתגרשו זה מזו ביום 25.10.99. בכתב התביעה שהגיש כ-3 שנים לאחר הגירושין, ביקש הגבר (התובע) לחייב את גרושתו (הנתבעת) בתשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה שממועד עזיבתו את הדירה ועד מועד מתן הגט, במהלכה התגוררה האשה בדירתם המשותפת בבת ים בלוויית ילדיהם של בני הזוג (דמי השימוש שהתבקשו התייחסו רק לחלקה היחסי של האשה).
האשה טענה מנגד, כי הזמינה את התובע לשוב להתגורר בדירת המגורים, ואף שלחה לו מכתבים בנושא אך הוא בחר לחיות עם חברתו לחיים בדירה אחרת.
האשה טענה עוד, כי בתקופה האמורה טרם ניתן גט ולכן היתה עדיין נשואה לתובע וזכאית מכח דיני המזונות למדור חינם בדירה ומשכך לא ניתן לתבוע ממנה דמי שימוש בגין מגוריה בדירה.
לאחר שמיעת הצדדים פנה בית המשפט לניתוח המסגרת הנורמטיבית החלה בעניין הנדון.
בית המשפט מצא לצטט מפסיקת ביהמ"ש העליון ("פסק דין זרקא" המהווה את תמצית ההלכה בעניין זה), שם נקבע כי החובה לשלם דמי שימוש מתקיימת רק כאשר השותף המשתמש השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי במידה ולא נמנע השימוש מיתר השותפים (גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל) אזי השותף שהשתמש אינו חייב בתשלום כלשהו ליתר השותפים.
בית המשפט הוסיף ומנה את הכללים המנחים בסוגיה זו, בהעדר הסכם מפורש בין בני זוג הקובע אחרת.
נקבע, כי כדי לחייב בן זוג המתגורר בדירה המשותפת לשלם למשנהו שאינו מתגורר עוד בדירה דמי שימוש, יש צורך בקיומה של מניעה למגורים של בן הזוג האחר בדירה הנגרמת על ידי בן הזוג המתגורר בדירה, כגון מניעה פיזית של כניסת בן הזוג האחר לדירה או מניעת מגורי בן הזוג האחר בדירה על ידי התנהגות ההופכת את החיים המשותפים בדירה לבלתי נסבלים.
לעומת זאת, כאשר בן הזוג עוזב מרצונו את הדירה המשותפת כדי לנהל מערכת יחסים עם בן זוג אחר - אין חבות בדמי שימוש.
מקרים נוספים בהם אין לחייב בדמי שימוש הם כאשר בן הזוג הנותר להתגורר בדירה המשותפת זכאי על פי החלטה שיפוטית למזונות ומדור מבן הזוג האחר שעזב את הדירה, או כאשר בן הזוג שאינו מתגורר בדירה ויתר על התביעה לדמי שימוש במפורש או בדרך התנהגות.
במקרה הנדון נקבע, כי התובע הודה בעדותו בבית המשפט, כי בתקופה הרלבנטית לתביעה היתה לו בת זוג אחרת (בעודו נשוי לנתבעת) שהיה נפגש איתה וישן בביתה מעת לעת.
נמצא עוד, כי במסגרת הליכים נוספים שהתנהלו בין הצדדים הודה התובע כי עזב את הבית מרצונו והעדיף לא לחזור על אף שהוזמן לעשות כן על ידי הנתבעת.
על שום כל אלה, קבע בית המשפט כי התובע לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולא הוכיח שהיתה מניעה למגוריו בדירת המשפחה וכי הגורם למניעה היתה אשתו- הנתבעת ולפיכך, נדחה התביעה.
לדידי, בכל הכבוד, גישת בית המשפט במקרה הנדון (כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי דין נוספים שניתנו באחרונה) הינה ראויה, שכן אין מקום לחייב שותף שעשה שימוש במקרקעין משותפים לשלם דמי שימוש ראויים לשותף אחר שעזב את המקרקעין מרצונו ומיוזמתו (מבלי שהיתה מניעה כלשהי להמשך השימוש על ידו במקרקעין).
רק במקרים בהם מנע אחד השותפים את השימוש במקרקעין מיתר השותפים, יש מקום לחייבו בתשלום דמי שימוש ראויים בגובה שוויה הכלכלי המקורב של ההנאה שנמנעה.
מובן, כי נושא זה מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בשותפים שהינם בני זוג המצויים בסכסוך או בהליכי גירושין ומובן עוד, כי נכון לראות בבן הזוג שעזב את הנכס המשותף (דירת המשפחה) לטובת חיים עם פרטנר אחר, כמי שויתר על זכאותו לדמי שימוש ראויים.

הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב, עו"ד ונוטריון דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי ומקרקעין (רחוב בר כוכבא 23, בני ברק, מגדל V-TOWER (קומה -12), טל'- 03-9448811, פקס: 03-9448822, דוא"ל: dan@halpert-law.co.il).
עו"ד ונוטריון דן הלפרט, בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, בורר מטעם המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, מגשר מוסמך, דיין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, מ"מ יו"ר ועדת הקניין והמקרקעין וועדת "התחדשות עירונית" של לשכת עורכי הדין (מחוז תל אביב) ומאמריו מתפרסמים בקביעות מזה למעלה מעשור בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
משרדנו מתמחה בתחום ההתחדשות העירונית (מלווה עשרות עסקאות תמ"א 38 ופינוי בינוי בכל רחבי הארץ) וכן עוסק בתחום האזרחי- מסחרי והמקרקעין (הגנת הדייר, דיור ציבורי, תיווך, הסכמי שיתוף ופירוק שיתוף, עסקאות מקרקעין (מכר/ רכישה/ קבוצות רכישה/ קבלנים/ קומבינציה), שכירות, תכנון ובניה (ייצוג בועדות מקומיות וועדות ערר), מושבים, בתים משותפים (רישום ותיקון צו בית משותף, סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, מעלית, הרחבות וכד') ,ליקויי בניה, ייצוג נאשמים בהליכים פליליים בגין בניה ללא היתר ו/או שימוש חורג ועוד). תחומי עיסוק נוספים- פשיטות רגל ופירוקים, ייצוג וליווי חברות ושותפויות (הקמה/ פירוק/ ליווי שוטף) וניהול ליטיגציה מסחרית מגוונת.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד דן הלפרט

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151015 צפיות
פרוייקט תמ"א 38 שבוצע בבניין ברחוב בית לחם 10 ברמת גן שבו שש דירות, זכה לתמיכת כל דיירי הבניין למעט דיירת אחת, בת 82, ניצולת שואה שהתנגדה לו. הדיירת המתנגדת טענה, כי המיקום בו בחר היזם לבנות את המעלית איננו מיטבי, כך גם המיקום שנבחר לבניית הממ"ד בחלק מהדירות שיגרום להסתרת האור בדירות אחרות. המתנגדת הגישה התנגדות להיתר לועדה המקומית אולם זו נדחתה. ערר שהגישה המתנגדת לועדת הערר נדחה אף הוא. משכך, עתרה הדיירת לבית המשפט המחוזי כנגד החלטות ועדות התכנון. בית המשפט דחה את עתירתה וקבע, כי ועדות התכנון בחנו את מכלול הטענות בצורה רצינית ויסודית, הפעילו שיקול דעת כדין, ולכן אין מקום להתערב במסקנותיהן. הוחלט עוד, להשית על המתנגדת הוצאות (למרות גילה והיותה ניצולת שואה), משום שגרמה לעיכוב הפרוייקט.

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151377 צפיות
אילו מוקשים עומדים בדרכם של דיירים המבקשים לבצע פרוייקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 או פינוי בינוי? ממה יש להישמר וכיצד יש לנהוג החל מגיבוש הדיירים, דרך בחירת היזם וניהול המשא ומתן המסחרי והמשפטי

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151231 צפיות
שותף במקרקעין זכאי בכל עת לעתור לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף ובית המשפט לרוב יעתר לבקשה גם במקרה של התנגדות מצד יתר השותפים, כך נהוג ומקובל על פי ההלכה הנוהגת. אולם, נשאלת השאלה, האם הזכות לתבוע פירוק שיתוף מוקנית גם למי שמחזיק בזכות אובליגטורית בלבד? לבית המשפט בקריות הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים בכפר מג'ד אל כרום. התובע רכש חלק במקרקעין ורשם לטובתו הערת אזהרה אך טרם השלים את רישום הזכויות על שמו (בשל סיבות שאינן תלויות בו). במסגרת דיון בבקשה למחיקת התביעה על הסף, קבע בית המשפט, כי רק מי שזכויותיו במקרקעין רשומות כדין זכאי לעתור לפירוק שיתוף ואילו מי שבידיו רק זכויות אובליגטורית (ואפילו שנרשמה לטובתו הערת אזהרה), אינו זכאי לתבוע פירוק שיתוף.

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151242 צפיות
בית המשפט הורה על מימוש זכויות חייב ואשתו שאינן רשומות בטאבו

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15843 צפיות
בית המשפט קבע, כי עדיפה אופציית החלוקה "בעין", כפי שאף מורה חוק המקרקעין. ברם, בסופו של יום הורה על פירוק השיתוף על ידי מכר המגרש לצד ג' וזאת לאחר שהוכח בפניו, כי חלוקת המגרש "בעין" תגרור הוצאות

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15815 צפיות
רבות דובר על הצעתה של ח"כ סתו שפיר לתיקון חוק השכירות, אולם ראוי למחוקק שיפעל באופן יסודי לתיקון החוק הקיים - הכיצד?

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15701 צפיות
בעלי דירה מבוגרים (בני 76 ו- 80) ששבו ארצה לדירתם ברחוב דנגור 4 בבני ברק, לאחר שהות רצופה בת שש שנים בצ'ילה, נדהמו לגלות, כי דירתם הוחרבה ונהרסה ומפתחות הדלת הוחלפו. פגישה אקראית עם שכניהם העלתה, כי אלה האחרונים השתלטו על הדירה ועשו בה שימוש במשך מספר שנים. השכנים לא הסתפקו בפלישה לדירה, אלא גם ניצלו את מצבם, גילם ותשישותם של בעלי הדירה (לאחר טיסה שנמשכה למעלה מ- 24 שעות) והחתימו אותם על זיכרון דברים לפיו מכרו בעלי הדירה לשכנים את הדירה תמורת סכום בלתי סביר בעליל. בעלי הדירה עתרו לבית המשפט בבקשה שיורה, כי זיכרון הדברים נטול תוקף ואינו מחייב. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מתקיימות עילות ההטעיה והעושק המאיינות את תוקפו של זיכרון הדברים.

מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין

מאת: עו"ד ליאור אבן עזראנדל"ן ומקרקעין18/06/20128 צפיות
להלן נקודות מרכזיות בבחירת שכונה למגורים

מאת: עו"ד ליאור אבן עזראנדל"ן ומקרקעין18/06/20130 צפיות
כולנו רוצים למצוא את בית החלומות שלנו - כזה שמתאים בשלמות למה שרצינו - אבל האם זה מספיק? יש עוד גורם שיש לקחת בחשבון: השכונה שלך. אולי ברור לנו באילו ערים נרצה לגור, אך בואו נחשוב האם שכונה מסוימת זו מתאימה? להלן דברים חשובים שכדאי לקחת בחשבון

מאת: רונית אלפסינדל"ן ומקרקעין26/04/20325 צפיות
עסקה של רכישת דירה היא בעלת משקל רב ועלותה מיליוני שקלים - הזהירות מתחייבת. ועוד הדרך ארוכה, לבחור את הדירה, כוונים, קומה, לוח פריסת תשלומים, בטחונות ועוד ועוד. הרשימה ארוכה ולכן חשוב להיוועץ עם עורך דין מקרקעין

מאת: דניאל מלמדנדל"ן ומקרקעין16/02/20428 צפיות
מרבית תושבי מדינת ישראל רוכשים דירות למטרת מגורים. לכן חשוב שיהיה לכם עורך דין צמוד מקצועי ושמבין את התחום. עו״ד עמית ורד מתמחה בנדל"ן ומקרקעין.

מאת: עידן שלומןנדל"ן ומקרקעין23/11/19465 צפיות
כל קבלן שיפוצים יודע שענף הבניה איננו פשוט והתחרות גבוהה על כל פרויקט, בעיקר כיום שיש אתרים המדרגים בעלי מקצוע שונים, אפליקציות שמאפשרות העברת הפניות עבודה למנויים משלמים ובכלל סף הכניסה איננו גבוה וכל מי שקנה ארגז כלים וצבע דירה לקרוב משפחה יכול להתהדר בתואר קבלן שיפוצים.

מאת: yoni romנדל"ן ומקרקעין04/08/19681 צפיות
התחום המשפטי בכלל - והתחום המשפטי בנושאי משפחה בפרט - הוא מרתק ומעניין, אך במידה ואינכם מבינים בו לעומק רצוי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין13/04/18815 צפיות
היתר בנייה הוא רישיון לעשות שינוי /בניה בנכס, שניתן בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית הבנייה.אם אתם רוצים לעשות שינוי בבית/ בדירה שכרוך בשינוי שדורש היתר בנייה – לדוגמה, אתם רוצים לבנות על הגג, אזי אתם צריכים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב פונים עם תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז מחכים לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית, ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים). היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפים תכניות המבנה ורשימת דרישות.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica