כשאדם נזקק לשירות רפואי הוא שם את מיטב כספו, ביטחונו, ולעתים את חייו, בידיו של הרופא או הצוות הרפואי המטפל בו. חוסר זהירות, התנהלות בלתי תקינה, או טעות אנוש קטנה, די בהם כדי לערער את מצבו של המטופל, ולגרום לנזק שאין לו הופכין. במידה וקיים חשד שאותה רשלנות היא האחראית על הפגיעה יש להגיש תביעת רשלנות רפואית באמצעות עורך דין. יש לציין כין כל מקרה נבחן לגופו, ועל כן יש לוודא האם המקרה עונה על מספר קריטריונים טרם הגשת התביעה. מאמר זה מוגש כהמלצה בלבד.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית עשויה להיות מסורבלת ואפופת שאלות, לרוב, בשל העובדה שהתובע הוא אזרח מן המניין הניצב מול גוף גדול, פרטי או ציבורי, המכוסה ומאויש על ידי סוללת עורכי דין כבדה ומיומנת, וכן, בשל הרגישות והפולשניות הנדרשת לשם התעסקות בתיק הרפואי של התובע, שהנזק עבורו גדול מנשוא, הן נפשית, ובדרך כלל גם גופנית.
השאלה הראשונה שעליה יש להשיב בטרם הגשת התביעה היא האם כשל כלשהו הוא שהביא לתוצאה שלילית, כלומר, האם הנזק היה נמנע על יד התנהלות אחרת, שיקול אחר, או בדיקה שנחשכה מן המטופל, וכיוצא בזה.
השאלה השנייה היא האם הפגיעה הינה תוצאה ישירה של אותה רשלנות רפואית ומהי מידתיות הנזק.
את הנזק, או אחוזי הפגיעה/ הנכות קובע מומחה רפואי המוגדר בחוק כמוסמך לתת חוות דעת מקצועית בתביעות רשלנות רפואית. התיק מועבר אל המומחה באמצעות עורך דין רשלנות רפואית עוד קודם ההחלטה האם להגישו אל בית המשפט.
יש לציין כי בניגוד לתביעות אזרחיות רגילות, תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה או בהריון יכולה להתקיים ולא חל עליה חוק ההתיישנות גם לאחר שעברו למעלה מ7 שנים, ובתנאי שלא מלאו לנפגע 25 שנים, בהנחה ומדובר בנזק שנגרם לעובר/ תינוק שלא יכול היה לתבוע את זכויותיו בהיותו קטין, ועל כן ניתנת לו הזכות להגיש תביעה עד שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18.
עובדה מעניינת נוספת שכדאי לדעת אודות תביעות רשלנות רפואית היא שהחישוב והשיקול אודות גודל וקביעת הפיצוי לתובע מושתת על פגיעה אפשרית ועתידית ביכולת השתכרותו של התובע, בהתאם לאחוזי הנכות ואופן הטיפול בנזקק, בחישוב עד יציאתו לפנסיה.