הבעיההגשמה עצמית הפך ביטוי שגור, שחוק ,סוג של קלישאה. נוזלת מן הפה ומטפטפת על הרצפה, לא נספגת. מכיוון שכך, אנשים שוכחים להביט פנימה לתוכה ולהבין את המשמעות האמיתית שלה. אנו חושבים רק על הגשמה עצמית במונחים של חזון , של מטרה רחוקת טווח, של הדרך שלנו אל הייעוד. אך הגשמה עצמית זו חוויה שאיננה מצויה שם רחוק מעבר לשקיעה, היא צריכה להיות כאן ועכשיו , היא הדלק שיניע אותנו קדימה לעבר אותו ייעוד נכסף, היא התחושה שעשינו את זה , היא הסיפוק שגורם לנו לרצות לחיות עוד ועוד.אז מה זו הגשמה ?אנו עשויים שני גופים, אחד פיסי, גשמי, בדומה לכל ידידנו היצורים על כדור הארץ ומאידך יש בנו חלק מנטלי,נפשי רוחני. חלק שתמיד שואף למקומות שלא ניתן לגעת בהם עם חמשת חושינו, לא ניתן למשש אותם , רק לדעת אותם. זהו החלק שדוחף אותנו קדימה ,החלק שמרגיש שיש עוד משהו, ניתן להגשים עוד קצת, ללכת רחוק יותר. זה החלק שדוחף קבוע את המין האנושי מעבר לגבולות שלו וגורם לו להתפתח.הגשמה זו הדרך בה אנו מגשימים את מה שראינו בעיני רוחנו, בדימיוננו. זו אותה דרך שציירנו עבור עצמנו ופתאום גילנו שהיא הפכה מוחשית,קיימת. זוהי תחושה של קסם, ומי לא רוצה לעשות קסמים?בהתנהלות הכוללת של החיים אנו עושים לעיתים דברים גדולים, משמעותיים, ולפעמים גם קטנים אך פרודוקטיבים ועדיין חווים תחושה של סלט בראש. שום תחושה של סיפוק שום תחושה של הגשמה. נעים עם הזרם של הרעש הכללי ואחת לתקופה מביטים אחורה ואומרים וואלה הצלחנו לעשות משהו. אנשים מפרגנים ואנו לא תמיד מבינים על מה הם מדברים, נראה שאנו מצליחים אבל לא מרגיש כך, הסיפוק נעלם ואנו מאבדים את הכוח בדרך. מה קורה פה?הפתרוןזה מה שקורה- שאנו עושים אך מבלי לראות את הדרך. אולי ראינו אותה מזמן, אבל לא ביום האתמול. לא שירטטנו אותה ופתאום ראינו אותה מתגשמת, אנו נעים בתגובתיות לסביבה ופחות מתוך בחירה והטווית דרך ברורה.הדרך לחווית ההגשמה היא קלה ופשוטה, ניתן לחוות אותה ביום יום.תחושה נהדרת שתביא אותנו לסוף היום עדיין נמרצים ומרגישים כי עשינו את זה. כולנו אוהבים את הימים שבהם אנו חשים שהתקדמנו לאן שהיום לא היה מבוזבז.כל שצריך לעשות הוא לתכנן מראש את הפעילות שלי השנה, החודש,השבוע , מחר.אבל לא באופן תאורטי. הלכה למעשה.הטוב ביותר הוא לנהל יומן שבועי ובו אני מגדיר את המטרות שאני מעוניין להשיג השבוע ואת הפעילות שאני צריך לעשות לשם כך.ויתרה מזאת, בסוף כל יום לעשות סריקה על היום ולראות מה הגשמנו וחשוב יותר לדמיין את מחר (אפשר לכתוב) .מה עלי לעשות, מהם הדברים החשובים ויהיה מצויין אם תדמיינו אפילו את העשייה עצמה. כן כן, לעצום עניים ולראות את מחר , לפחות חלקים חשובים ממנו.(במאמר נפרד אפרוש בהרחבה כיצד לייצר מטרה ארוכת טווח בצורה מתודולגית, להטמיע אותה רגשית ולהגשים אותה)התוצאההתוצאות יהיו מדהימות, אני מבטיח. ראשית יהיה לכם סדר בראש ולא תפעלו מתוך בהלה, פאניקה בילבול או בתגובתיות. יתמעטו הימים בהם אתם מחליטים לבצע דברים מסוימים אך מגלים שנסחפתם לעשות דברים שונים לגמרי. יכולת השליטה העצמית תעלה וזמן קבלת ההחלטות יתקצר. אתם תדעו בדיוק מה לעשות ועל מה לוותר.דברים מיותרים כמו לשרוף זמן בגלישה, לבהות בטלוויזה ושאר מינים באושים פשוט יעלמו. אתם תהפכו פרואקטיבים ,יוזמים ולא מגיבים.שנית,תצליחו להשיג הרבה יותר, התוצאות יורגשו וייראו.אך יותר מכל תחוו סוף סוף את תחושת ההגשמה העצמית. תחושה מופלאה שעשינו את זה. זה לא היה סתם עוד יום, אלא יום עם משמעות, חלק משלם גדול יותר.בהצלחה
מאמרים קשורים:
השיטה
מציאות מתקדמת