הקדמה: תביעה ייצוגית מעוגנת בחוק תובענות ייצוגיות. תובענה ייצוגית נועדה לאפשר לקבוצה רחבה של אנשים ליהנות מפיצוי כספי, או מהפסקת פעילות פוגענית של גופים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות, ומכאן חשיבותה.
תביעה ייצוגית ככלי דיוני
לרוב, כאשר לצרכנים או לתושבי ישוב מסוים, נגרם נזק שערכו הכספי אינו גבוה או שהשלכותיו אינן חמורות, אם בגין רכישת מוצר פגום, תשלום ארנונה ביתר, מפגע בריאותי בהיקף מצומצם וכו', אותם צרכנים או תושבים לא פונים לבתי המשפט בתביעות השבה או פיצויים בגין הנזק הפעוט יחסית שנגרם להם.
חברות במשק מודעות לעובדה זו, ולעיתים מנצלות אותה לרעה, באופן שאותן חברות חוסכות במשאבים בתהליכי יצור, שיווק ועוד, ופוגעות על ידי כך בציבור לקוחותיהן, תוך שהן יודעות שלא יתבעו בגין מעשיהן או מחדליהן.
תביעה ייצוגית, המעוגנת בחוק תובענות ייצוגיות, מטרתה להתמודד עם כשל מובנה זה. תביעה ייצוגית מתנהלת על ידי תובע מייצג יחיד או מספר יחידים, ועל ידי בא-כוחו, שיהיה לרוב עורך-דין המתמחה בתובענות ייצוגיות, כאשר אותו תובע למעשה מייצג את האינטרסים של קבוצה רחבה של צרכנים או תושבים שנפגעו על ידי אחד מהגופים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות.
מקרים כמו- חברה המוכרת מזון במשקל פחות מהמשקל המוצהר על גבי האריזה, חברה המוכרת מוצר בהרכב שונה מההרכב המוצהר על גבי האריזה, עירייה הגובה ארנונה בשיעור גבוה מהקבוע בחוק, מפעל הגורם למפגע ריח ועוד. עילות התביעה אשר בגינן ניתן להגיש תביעה יצוגית, מנויות כרשימה סגורה בחוק תובענות ייצוגיות.
בשל חשיבות סוגיית התביעות הייצוגית, בתי המשפט אינם מקבלים כל תביעה באופן אוטומטי, אלא דנים ראשית בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך שהם בוחנים מספר קריטריונים:
א. האם עילת התביעה מתאימה להתברר בתביעה יצוגית.
ב. האם התובע מתאים לשמש כתובע ייצוגי בתביעה יצוגית והאם הוא בעל עילה אישית.
ג. האם הסוגיה מתאימה להתברר כתביעה יצוגית מבחינות נוספות- היקפה, טיב הראיות ועוד.
ד. האם התביעה תנוהל בתום לב ובצורה הטובה ביותר, לטובת כלל חברי הקבוצה הנפגעת.
כיצד מתנהלת תביעה יצוגית?
תביעה יצוגית מוגשת על ידי תובע ייצוגי, באמצעות בא-כוח עו"ד המומחה לתביעות ייצוגיות. ראשית, מוגשת בקשה לאישור תביעה יצוגית, לאחר שנאספות ראיות שיספיקו להוכחת התביעה. הליך איסוף הראיות עשוי להיות ארוך ומסובך ואף יקר, אך בתי המשפט מתחשבים בנתונים אלה בבואם לפסוק לתובע הייצוגי ולבא-כוחו את שכר טרחת עורך הדין והפיצוי לתובע הייצוגי.
לאחר ההכרה בתביעה כתביעה ייצוגית, מתנהל המשפט בדרך של הבאת ראיות שונות והגשת כתבי בית-דין. פעמים רבות, בוחרים התובע והנתבע להגיע להסדר פשרה, אשר מחד יבטיח סכום פיצוי בשיעור מסוים לתובע ולקבוצה, ומאידך ימנע מהנתבע פגיעה אפשרית במוניטין בשל ניהול משפט מתוקשר.
שכר טרחת עורך הדין בתביעה ייצוגית
לפי חוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט קובע בתובענה ייצוגית מה גובה שכר הטרחה שיפסק לבא-כוח התובע והפיצוי שיוענק לתובע הייצוגי עצמו. בית המשפט יתחשב בהיקף ההשקעה בתביעה ייצוגית, לרבות איסוף ראיות וניהול הליך התובענה ייצוגית. כמו כן, בית המשפט יתחשב בסיכון שנטלו התובע ובא-כוחו בניהול התביעה. עוד מתחשב בית המשפט במורכבות ההליך ובחשיבותו לציבור.
מי משלם את שכר הטרחה?
ברוב המקרים, שכר טרחת עורך הדין נמסר על ידי התובע הייצוגי. לעורך הדין המייצג בתביעה ייצוגית אינטרס להצליח בתביעה ולהגיש לתובעים פיצוי גבוה ככל הניתן, אשר ממנו ייגזר שכר טרחתו.
בנוסף, ישנם עורכי דין המתמחים בתחום תביעות ייצוגיות, משום ששכר הטרחה עשוי להגיע למיליוני שקלים, עובדה ידועה לנתבעות ונלקחת בחשבון באופן ניהול ההגנה מפני התביעה.
לסיכום, חוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש תביעה ייצוגית לפי העילות המנויות בחוק. תביעה ייצוגית נועדה להעניק פיצוי לקבוצת צרכנים או אזרחים שנפגעו ממעשה או מחדל של חברה או רשות מקומית שלא נהגה כחוק, בעוד שהפגיעה לא הייתה חמורה דיה בכדי שתהווה תמריץ להגשת תביעה עצמאית, ומשום כך תובע ייצוגי מבקש לתבוע סכום ניכר מהנתבע ולחלקו שווה-בשווה בין חברי הקבוצה הנפגעת, תוך שהוא נהנה מפיצוי גבוה בשל טרחתו בהגשת התביעה.