חפש מאמרים:
שלום אורח
19.08.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

גן הילדים יסגר כי נוהל ללא היתר- מאת עורך דין דן הלפרט

ניהול משרדים, עסקים או קליניקות בדירות מגורים, על ידי בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רו"ח, אדריכלים, ורופאים, היא תופעה נפוצה ביותר במקומותינו.

רבים אינם יודעים, כי ניהול עסק בדירה המצויה בית משותף, מצריך, לרוב, "היתר לשימוש חורג" וללא היתר זה, חשוף בעל הדירה (והעסק) לסיכון שיוגש נגדו כתב אישום ואף שיורשע בפלילים.

בנוסף, חשוף בעל הדירה גם לתביעות מצד דיירי הבית המשותף, בגין מטרד הנגרם להם כתוצאה מהשימוש בדירה וברכוש המשותף למטרה שאיננה מגורים.

התופעה נפוצה במיוחד בתחום גני הילדים.

הממשלה אמנם הסדירה החל משנת הלימוד אשתקד (2012) את תחום חינוך החינם לילדים מגיל שלוש ומעלה, אולם, עד כה, לא טופל הנושא ביחס לילדים שגילם פחות משלוש שנים.

כך, על מנת לתת מענה לצורך קיים וממשי של אלפי משפחות, צמחה ועלתה תופעת הפעוטונים/ משפחתונים, שהינם למעשה גנים פרטיים המשמשים אכסניה לפעוטות, החל משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים ומשום המחסור בקיומם של מבנים יעודיים המתאימים לאופי פעילות זה, רבים מגני הילדים הללו מוקמו בתוך דירות מגורים.

אלא, ששימוש בדירת מגורים שלא למגורים (בניגוד ליעודה של הדירה על פי התוכנית וההיתר החלים על המקרקעין), לרבות ניהול גן ילדים בתוכה, הוא "חורג" ומצריך קבלת היתר לשימוש חורג מהרשות המקומית בטרם פתיחת גן הילדים, ולא בדיעבד.

נקבע בפסיקה, כי אין להקל ראש בחשיבות ההיתר לשימוש חורג, שכן הצורך בהיתר מאפשר לרשות להסדיר היבטים ציבוריים שונים הכרוכים בהפעלת גן ילדים בדירת מגורים בבית המשותף, כגון הגיינה ואיכות סביבה ואף בחינת היבטים נוספים הנוגעים לבטיחות הפעוטות ורווחתם.

מקרה מעין זה, נדון לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות, שם הגישה הועדה המקומית יבנה, בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לאסור את המשך פעילותו של פעוטון (לילדים בגילאי 4 חודשים עד שלוש שנים) שהופעל על ידי גננת בדירת מגורים אותה שכרה בבית משותף בעיר.

יעוד הבניין על פי התב"ע והיתר הבניה הינו למגורים.

בתחילה, פנתה הגננת אל הועדה המקומית על מנת לבחון אפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג ממגורים לגן ילדים ואף קיבלה הסכמה לכך ממרבית השכנים בבניין.

בעקבות פנייתה, קיבלה הגננת מכתב מאדריכל העיר, בו פורטו דרישות הועדה המקומית למתן הרשאה להפעלת גן ילדים בדירות מגורים. הוסבר על ידי אדריכל העיר, כי הועדה המקומית מתירה הפעלת פעוטון של עד 5 ילדים בדירה בבית משותף וזאת אף ללא קבלת היתר לשימוש חורג.

בסופו של דבר, פתחה הגננת את הגן בחודש יולי 2013 בלא שהיה בידה היתר לשימוש חורג.

בעקבות תלונה שהגישו דייר הבית המשותף לועדה המקומית (בה טענו, כי מאז פתיחת הפעוטון הפכו חייהם לקשים עקב רעש והפרעות ברכוש המשותף (חניה ותנועת רכבים)), התקיימה ביקורת של נציג הועדה בדירה וזה אימת, כי הפעוטון אכן פועל בדירת המגורים ונמצאים בו יותר מעשרה ילדים.

בביקורת נוספת, שנערכה במקום במועד מאוחר יותר, התברר, כי בפעוטון שוהים לא פחות משלושים ילדים.

משכך, עתרה הועדה המקומית להוצאת צו הפסקה שיפוטי כנגד המשך פעילות הפעוטון.

הגננת מצידה, טענה, כי בגן חמישה עשר ילדים בלבד, כי השקיעה ממון רב וזה ירד לטימיון אם יסגר הפעוטון וממילא, כך טענה, שכניה המתנגדים כעת להפעלת הפעוטון, נתנו מבעוד מועד, את הסכמתם בכתב להפעלתו.

הגננת טענה עוד, כי הגישה בקשה לשימוש חורג וראוי לדון בבקשתה, בטרם תינתן הוראה לסגירת הפעוטון וכי מתן הצו המבוקש יוביל להפרת חוזים עליהם חתמה מול הורי הילדים (שאף יקשה עליהם למצוא מקום חלופי לילדיהם בשלב זה של שנת הלימודים) ומול עובדיה.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצא בית המשפט להעדיף את עמדת הועדה המקומית והורה על סגירת הפעוטון.

תחילה, קבע בית המשפט, כי אין מחלוקת שייעוד הדירה בה מתקיימת פעילות הפעוטון הינו ל"מגורים".

נקבע, כי הדירה בה מתקיימת פעילות הפעוטון אינה משמשת את הגננת או מי מטעמה למגורים ואין המדובר בגן המתנהל בתוך דירת המגורים המהווה מקור פרנסה צנוע בתוך ה-"בית", אלא בדירה שהגננת שכרה, מלכתחילה, על מנת שתשמש כולה כשימוש עיקרי ובלעדי, כפעוטון.

בית המשפט הוסיף והעיר, כי קיים הבדל משמעותי בין האופן שבו מתנהל פעוטון שפותחים ומנהלים כשימוש נלווה בדירה פרטית שבה מתגורר מפעיל העסק דרך קבע, לבין גן או פעוטון שמנהלים בדירה המושכרת ,באופן בלעדי, למטרה זו.                                     

עוד נקבע, כי הצורך האמיתי בפעוטונים וגני ילדים איננו גובר על הצורך בכך שהוראות חוק התכנון והבניה תקויימנה, אלא, שני צרכים אלה דרים יחדיו ואינם סותרים זה את זה וראוי, כי הגשמת הרצון לניהול גנים ופעוטונים במקומות נגישים ובאזורי המגורים, תושג על פי הוראת הדין ובדיונים תכנוניים ענייניים בוועדות בניין ערים, ולא כקביעת והצבת עובדות בשטח.

בית המשפט מצא לדחות גם את טענת הגננת בדבר השקעתה הכספית שתרד לטימיון, זאת משום שידעה, כי השימוש בדירה לצורכי פעוטון בעבור 30 ילדים, דורש היתר לשימוש חורג.

משום כל אלה, נעתר בית המשפט לבקשת הועדה המקומית וציווה על הגננת להפסיק את השימוש החורג בדירה, כל עוד לא קיים בידה היתר לשימוש חורג.

נמצאנו למדים, כי טוב יעשו דווקא מפעילי גני ילדים, אם יפעלו לקבלת ההיתרים הדרושים מראש ולא בדיעבד, זאת בעיקר לרווחתם ובטחונם של ילדינו כאמור, שהרי מאוד עצוב (וגם לא כל כך נעים) לראות גן סגור.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב, עו"ד ונוטריון דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי ומקרקעין (רחוב בר כוכבא 23, בני ברק, מגדל V-TOWER (קומה -12), טל'- 03-9448811, פקס: 03-9448822, דוא"ל: dan@halpert-law.co.il).
עו"ד ונוטריון דן הלפרט, בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, בורר מטעם המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, מגשר מוסמך, דיין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, מ"מ יו"ר ועדת הקניין והמקרקעין וועדת "התחדשות עירונית" של לשכת עורכי הדין (מחוז תל אביב) ומאמריו מתפרסמים בקביעות מזה למעלה מעשור בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
משרדנו מתמחה בתחום ההתחדשות העירונית (מלווה עשרות עסקאות תמ"א 38 ופינוי בינוי בכל רחבי הארץ) וכן עוסק בתחום האזרחי- מסחרי והמקרקעין (הגנת הדייר, דיור ציבורי, תיווך, הסכמי שיתוף ופירוק שיתוף, עסקאות מקרקעין (מכר/ רכישה/ קבוצות רכישה/ קבלנים/ קומבינציה), שכירות, תכנון ובניה (ייצוג בועדות מקומיות וועדות ערר), מושבים, בתים משותפים (רישום ותיקון צו בית משותף, סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, מעלית, הרחבות וכד') ,ליקויי בניה, ייצוג נאשמים בהליכים פליליים בגין בניה ללא היתר ו/או שימוש חורג ועוד). תחומי עיסוק נוספים- פשיטות רגל ופירוקים, ייצוג וליווי חברות ושותפויות (הקמה/ פירוק/ ליווי שוטף) וניהול ליטיגציה מסחרית מגוונת.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד דן הלפרט

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15894 צפיות
פרוייקט תמ"א 38 שבוצע בבניין ברחוב בית לחם 10 ברמת גן שבו שש דירות, זכה לתמיכת כל דיירי הבניין למעט דיירת אחת, בת 82, ניצולת שואה שהתנגדה לו. הדיירת המתנגדת טענה, כי המיקום בו בחר היזם לבנות את המעלית איננו מיטבי, כך גם המיקום שנבחר לבניית הממ"ד בחלק מהדירות שיגרום להסתרת האור בדירות אחרות. המתנגדת הגישה התנגדות להיתר לועדה המקומית אולם זו נדחתה. ערר שהגישה המתנגדת לועדת הערר נדחה אף הוא. משכך, עתרה הדיירת לבית המשפט המחוזי כנגד החלטות ועדות התכנון. בית המשפט דחה את עתירתה וקבע, כי ועדות התכנון בחנו את מכלול הטענות בצורה רצינית ויסודית, הפעילו שיקול דעת כדין, ולכן אין מקום להתערב במסקנותיהן. הוחלט עוד, להשית על המתנגדת הוצאות (למרות גילה והיותה ניצולת שואה), משום שגרמה לעיכוב הפרוייקט.

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151206 צפיות
אילו מוקשים עומדים בדרכם של דיירים המבקשים לבצע פרוייקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 או פינוי בינוי? ממה יש להישמר וכיצד יש לנהוג החל מגיבוש הדיירים, דרך בחירת היזם וניהול המשא ומתן המסחרי והמשפטי

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151082 צפיות
שותף במקרקעין זכאי בכל עת לעתור לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף ובית המשפט לרוב יעתר לבקשה גם במקרה של התנגדות מצד יתר השותפים, כך נהוג ומקובל על פי ההלכה הנוהגת. אולם, נשאלת השאלה, האם הזכות לתבוע פירוק שיתוף מוקנית גם למי שמחזיק בזכות אובליגטורית בלבד? לבית המשפט בקריות הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים בכפר מג'ד אל כרום. התובע רכש חלק במקרקעין ורשם לטובתו הערת אזהרה אך טרם השלים את רישום הזכויות על שמו (בשל סיבות שאינן תלויות בו). במסגרת דיון בבקשה למחיקת התביעה על הסף, קבע בית המשפט, כי רק מי שזכויותיו במקרקעין רשומות כדין זכאי לעתור לפירוק שיתוף ואילו מי שבידיו רק זכויות אובליגטורית (ואפילו שנרשמה לטובתו הערת אזהרה), אינו זכאי לתבוע פירוק שיתוף.

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/151064 צפיות
בית המשפט הורה על מימוש זכויות חייב ואשתו שאינן רשומות בטאבו

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15712 צפיות
בית המשפט קבע, כי עדיפה אופציית החלוקה "בעין", כפי שאף מורה חוק המקרקעין. ברם, בסופו של יום הורה על פירוק השיתוף על ידי מכר המגרש לצד ג' וזאת לאחר שהוכח בפניו, כי חלוקת המגרש "בעין" תגרור הוצאות

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15677 צפיות
רבות דובר על הצעתה של ח"כ סתו שפיר לתיקון חוק השכירות, אולם ראוי למחוקק שיפעל באופן יסודי לתיקון החוק הקיים - הכיצד?

מאת: עו"ד דן הלפרטנדל"ן ומקרקעין24/06/15625 צפיות
בעלי דירה מבוגרים (בני 76 ו- 80) ששבו ארצה לדירתם ברחוב דנגור 4 בבני ברק, לאחר שהות רצופה בת שש שנים בצ'ילה, נדהמו לגלות, כי דירתם הוחרבה ונהרסה ומפתחות הדלת הוחלפו. פגישה אקראית עם שכניהם העלתה, כי אלה האחרונים השתלטו על הדירה ועשו בה שימוש במשך מספר שנים. השכנים לא הסתפקו בפלישה לדירה, אלא גם ניצלו את מצבם, גילם ותשישותם של בעלי הדירה (לאחר טיסה שנמשכה למעלה מ- 24 שעות) והחתימו אותם על זיכרון דברים לפיו מכרו בעלי הדירה לשכנים את הדירה תמורת סכום בלתי סביר בעליל. בעלי הדירה עתרו לבית המשפט בבקשה שיורה, כי זיכרון הדברים נטול תוקף ואינו מחייב. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מתקיימות עילות ההטעיה והעושק המאיינות את תוקפו של זיכרון הדברים.

מאמרים נוספים בנושא נדל"ן ומקרקעין

מאת: yoni romנדל"ן ומקרקעין04/08/1991 צפיות
התחום המשפטי בכלל - והתחום המשפטי בנושאי משפחה בפרט - הוא מרתק ומעניין, אך במידה ואינכם מבינים בו לעומק רצוי מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין13/04/18564 צפיות
היתר בנייה הוא רישיון לעשות שינוי /בניה בנכס, שניתן בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית הבנייה.אם אתם רוצים לעשות שינוי בבית/ בדירה שכרוך בשינוי שדורש היתר בנייה – לדוגמה, אתם רוצים לבנות על הגג, אזי אתם צריכים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב פונים עם תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז מחכים לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית, ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים). היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפים תכניות המבנה ורשימת דרישות.

מאת: orya peryנדל"ן ומקרקעין22/01/18489 צפיות
תל אביב הינה העיר המבוקשת ביותר בארץ לרכישת או שכירות נדל"ן. אם הסטודנטים שמעוניינים ללמוד ולעבוד בעיר המרכזית ביותר בארץ, או זוגות צעירים שמעוניינים לגור בעיר בגלל הקרבה למקום עבודתם. גם משקיעים בנדל"ן מעוניינים למצוא דירות ישנות שתכנית תמ"א 38 חלה עליהן. מי שמוצא עסקה מסוג זה, יצא מורווח, היות ומדובר על עסקה שתהיה שווה בעשרות אחוזים יותר, כאשר מדובר על פינוי בינוי והערך של הדירה יהיה שווה הרבה יותר, כשהיא חדשה לחלוטין וגדולה הרבה ממה שהייתה בעת רכישתה לפני הבנייה.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין18/12/16912 צפיות
האם כאשר לא ניתן להרשיע אדם בביצוע עבודות בנייה ללא היתר בשל התיישנות, ניתן להרשיעו בעבירה נמשכת של שימוש בנכס שנבנה ללא היתר? ביהמ"ש לעניינים מקומיים משיב על כך בשלילה. כנגד קטן שושנה ויוסף (להלן: "הנאשמים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין ביחס למבנים מסוימים. כתב האישום הוגש לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחולון, ונדון בפני השופטת ריבי צוק.

מאת: בנימין קלינגרנדל"ן ומקרקעין22/11/16668 צפיות
יש לכם מסעדה קטנה, מכבסה, מספרה, מכון קעקועים ופירסינג, אטליז או חדר כושר? אתם צפויים לקבל הקלות ברישוי פתיחת העסק. במסגרת רפורמה של האוצר בחוק ההסדרים תבוטל חובת אישור כבאות האש לסוגי עסק מסויימים והיא תוחלף בהתחייבות עצמית. לידי ynet הגיעה רשימת 120 סוגי העסקים שיהיו פטורים מהאישור המדובר בדרך לרישיון העסק.

בעלי דירות להשקעה פנו למשרד המשפטים בטענה כי היוזמה למיסוי דירה שלישית ומעלה היא לא חוקית ■ בתשובה, הבהירו במשרד כי היוזמה כבר נבחנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ואושרה

מאת: מנחם כהןנדל"ן ומקרקעין26/10/161455 צפיות
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית. לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica