ב"ה
האגרת לא נעלמת לעולם!
המשבר העולמי.
המשבר הארצי.
מאת הכותב אבינועם.ש
איגרת לארצי ומלדתי ישראל היקרה לי
בתוכי אנני מרגיש שעודני יכול לכתוב ולשגר
איגרת כזו יקרה
כתיבה יקרה לי ועודנה שלמה עבורי.
לעם ישראל עם שמלא טוב שלא נמצא בעמים
אחרים!
המטרה של האיגרת שלי היא אחת ויחידה לנצח
את הזמן הקשה לעבור את המשבר בארצנו
בתקומה חדשה (הסתכלות אחרת)לראות לשלום
לארצנו לעולם לישראל .
..
למנוחתי: פניייה למערכת החינוך בקשתי אליכם
:
אני חושב שצריך לחזק את הערכים יותר ויותר
במדינתנו .
בשעות הבוקר ירימו את דגל ישראל ,תוך מסדר
בוקר קצר
נאום קצר מפי המנהל או המנהלת -(חיבור הרוח
באות תורה או תנ"ך לערכים של כבוד ויראה
,גיבוש הציונות וחיזוק החברה הכוללת.)
לשיר ביחד את התקווה .
שעה קצרה בכל בית הספר היסודי ביום שישי
לקבלת שבת -הכשרת הרוח של התלמידים להבין
שיש אור בשבת קדושה בארץישראל -(תודעה).
ללא כפייה וללא עומק הדת רק לתת את הרגשה
הנכונה של שייכות ליום השבת בארץ ציון.
שעת חברה בבית הספר : התחברות לתחושה
של אהבה ומודעות לדברים שמתרחשים בארצנו
וגם בבתינו -(שעה רגועה ויפה לכולם).
שעה של ציונות בזמן ההוה עכשיו פה בבית
ספרנו ,מוטיבציה ,ראייה נכונה והשלכות נכונות
לקראת שרות בצה"ל .
שעה של לימודים על זוגיות ויחסים וכל הקשור
בכך.כבוד והדרה לאהבה ,
יחסים בין בני נוער ותלמידים למורים ואנשים
מבוגרים,התיחסות לרגש החברה הכוללת.
המתווה :
זו ארצנו ,זו מולדתנו , זו מכורתנו,זו המצפה של
ציון השייכת לכולם, ומה הם ההתחיבויות
שלנו? ומה היא המטרה ?
על ציון רגשותינו פועלים בדמעות הלב ועל
יזכור דמעותינו פוקעות מרוחנו , כוח ואמונה
לאמנה של חזון הארץ לארץ קטנה ויקרה .
אנוכי עוד לא הבנתי לאן ממהרים ולמה צריכים
להגיע להשגים כה גבוהים בעוד שהבסיס הוא
דל ורפוף בשורשי הכבוד והיראה לבני האדם :
למורה ,למנהל,להורים ,לחברים,למשפחה
,לסובבים ולכל השייך אלינו.
הלחץ של ההורים ש"יודעים הכל" ומכתיבים
למורים איך מלמדים ועוד, אני נכלם מהמצב
המתעתע את החברה היקרה שלנו.תוצאה של
חוסר אימון וחוסר יסודות טובים חיים בתוכנו
,לחץ חברתי קודח בכולם ,למה ? הילדים לא
ירגישו את ההרגשה שאנחנו הרגשנו בבית
הספר-כבוד למורה ,הדרה ,יראה ,כלפי ההמסד
החינוכי,הכול נובע מתוך חוסר ערכים נכונים
בתרבות הכוללת,ולכן הלחצים הללו נמצאים
בכל מקום בחברה שלנו,אני מאמין שאפשר
לראות ולהרגיש יותר כבירים ברוחנו ע"י חיזוק
החינוך והתרבות כחלק מתהליך היום,
עלינו כותרת התקוה:
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה
עוד לא אבדה תיקותנו
התקוה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי
בארצנו,,,,
מערכת חינוך יותר סוציאלית תומכת .לתת
אפשרות ומקום לכולם
ולמה אנוכי חושב שדרך זה נוכל לשפר את
המצב בארצנו?
אכן וכך:הבעיות בארצנו בוערות בכל מישור ואם
נסתכל על המצב הכולל אזי אנחנו נחשבים
יחסית לעולם די מצליחים. אולם המצב האישי
והפרטני של האזרחים הוא קשה ומתסכל מעומס
הבעיות.
אני חושב שדרך חדשה לשינוי הרוח תיצור
מנוחה חדשה באזור ועל זה אני בוחר בתרבות
ובחינוך הארצי לרדת למרגלות הזמן ולהתחיל
לבנות אווירה אחרת בארצנו-אווירה של ציונות,
יראה, אהבה ,וצדק ,שלום ,שיוויון, עזרה בחברה
הרחבת הרווחה ומודעות לקשיים בחינוך מוסדות
ותנועות וכל הקשור והדומה.
אני חושב שרוב הכספים והמשאבים צריכים
ללכת היישר לחינוך הארצי ותמיכה סוציאלית
בכל המדינה בכדי שאזרחנו יוכלו לרכוש אמונים
ולרכוש ביטחון רוחני בחירות ובחזון ישראל .
אינני יודע למה רגשותיי מקשות עלי ודמעותיי
סובבות מעלי באהבתי לשיר בעולמי.
כל כוונתי בשירי היא להיות חבר לכולם
בכתיבתי האחרת .
אזי: החזון, הרוח על ניטפי המים דומעים
בשדרות המושבה להתעוררות העם על המצב
הקשה .
מהווה הצדק יחזקו את הרוח במושבה למה ובמה
צריך לפעול לתת הרגשה טובה לאזרח וללא
השפלה יחיה בחברה,הגנה
.חירות,בטחון,הרגשה של זכות ציון חזון ישראל
המטרה היא חדה כמו תער ולובנת כמו חלב
אמנו באגרת הכתובה. לכן אנוכי מבקש סבלנות
רבה בכדי להבין את מכתב האיגרת,
אני חושב שהחלטות המובילות בארצנו בכנסת
צריכות להחזיר את כל המדינה לרוח הציונית
בכל מחיר ולמה ?מכוון שהמטרה היא ניצחית
בציון על קביעת חוקים בתרבות ובערכים
הנכונים יתגמדו ויצטמקו כל הבעיות המרצצות
את רוח ציון.-לתת לכולם את המקום השייך לו
בארצו על דרך של ציונות ממשיכה בריאה
ונכונה בעלת אמונים לשיוויון בעם ובשלום בני
האדם.
לעניות דעתי: המצב אשר דוהר למצוא רמת
השכלה גבוהים שמעבר לזמן ולא לדשן את רוח
ציון ציונות ,התרבות הישראל שוגה
אותנו,מרעים אותנו ללחצים שאפשר שלא יהיו.
המקום של התכנסות של העם על המרקם הארצי
של ציון .הרוח התהילה הלב מבקש חיבור בעם
תפילה לשלום ישראל והעולם ולשלום בארצנו
הקדושה.
אני חושב שע"י חינוך הילדים והנוער לערכי
הציונות , נוכל לשנות את המצב לטובה.כוחנו
הוא בילדים ובנוער. כאשר הם יינקו את
הערכים הנכונים אזי: נוכל לחזק את הבטחון
בכל התחומים.
-גיבוש העם ,בניית אנרגיות טובות מלאות חיטה
וצמר ופנינים חבושים ברגשות האדם -המרכבה
כללי התנהגות -כבוד,יושר ויראה ,חסד וכל
התרבות העמוקה בעם היהודי- תורה
,תהילה,רוח.נימוסים הליכות ,ערכים ציונות,
שירה,אהבה ,שלום,תרבות יוצאת מתוך להבות
החינוך היישר ללב העם!
הלאום מבקש את העם לתור את הרוח הנושבת
בציון -ארץ ציון היא אחרת ולא דומה לשום
אומה בעולם!
על זאת אני מבקש בארץ ישראל שינוי !
רחמו על הנוער והילדים ואולם הזקנים בוא היום
הם אתם להם הנחלה ברחבות המושבה לבל
תמצאו אגודים נפולים חלולים ללא יסודות של
ציון , העם היהודי בישראל יתנהל על פי חירות
היוצרת של יסודות החינוך הציוני ציון בבית
הספר!
בתוך שערי הלימודים של בוקר בארץ ציון צריך
כינוס-המטרה -הרוח ,הערכים -התרבות -
התכנסות היא: החדרת המודעות על האבדות
דמעות נכונות ,המשכיות נוטעת חרוזים שבויים
יקרים מפנינים רקומים להמשכיות הקוממיות
בארצנו לתהילה ,לתקומה !
תרבות אומנות ארץ ציון הנואמת אמונה
באלוקים אמונה. בארץ ציון אמונה ביראת כבוד
השבת .הסכמים עם הנוער והילדים על המודעות
של ארץ קדושה. !
כמו שאנחנו בעולם: אנחנו רואים לצערנו שהכל
בוער בארצנו, ואם נשווה את זה לעולם אזי
העולם יותר בוער , רק אנחנו מאלומים תושייה
קדושה (דורשים),יקרה אשר היא יוקדת את
אלוקים ריבון העולם אשר בחר אותנו מכל
העמים" ולכן אנחנו מרגישים את המצב קשה
ודומע בלב יהודי אשר חי בארצנו ישראל ,
הדבר שמרעים אותי מאד זה שביום שבת בארץ
ישראל ארץ ציון ארץ הקדושה של העם היהודי
מחרישים את שדותינו זרים בשבת , זה פשוט
מעציב אותי וגורם לי להיות נבוך משיר של
התקווה ,פשוט צורב בי קשה ,
השאלות הם רבות על ש-איך אפשר לשלוט על
המחשבות ?- ועל זה אנוכי מדבר הכל מתוך
החומר אשר הילדים יונקים (לומדים)בבית הספר
:שמירה על התורה ללא כפייה ,ערכים ,כבוד,
אמונה ,ותרבות על הבסיס ציון ושבת קדושה
שייכת לכולם !"חזון"חיבור העם
איזה כיוון אנחנו סוללים להם בעוד הם שמורים
ומיועדים לקבל חינוך צוהל ,תרבות וכללי
התנהגות כבוד ויראה לאדם, אמונה נואמת,
וערכים טמונים ושנונים בליבם!-על רוחם ועל
נשמתם הם ינצחו את התבערה המבקשת מים
מנהרות הלב של העם!
שיר לך ארצי -אהבנו אותך מדינה יקרה
צרבנו את צרורך במעיינו-ותכלת הארגמן נושבת
בארמוני הים.
,,
עלי החזון.
העיקר לא לפחד ולא לפחד כלל,
ארץ ציון לעולם לא תכחד ועל מכורתנו השמורה
,שכלנו אחים ובנים והורים יקרים,
דמעות משוררות כאבים בתוכנו,
לא ניתן יותר לשונאים להכותנו חרם עולמם,
על אויבנו הרבים בנפשם משואת -אש לכבוש
את רוחנו בכדי להניח אבן סרורה של פינה
במושבתנו ציון ,
אכן כן , זוהי הרוח המנשבת ,הרוח המבקשת את
הטוב לכולם. דמעות בתוך המחשבות נפגשות
לעורר בתוכנו אהבות לשלום האדם.
,,
כמובן שלעולם לא ניתן לאויבנו לנצח את ארצנו
הקטנה ציון,
לא יותר גולה, לא יותר שואה, לא יותר דמים
,לא יותר שנאה ,
לא יותר תחבולות, רק ,רק אהבה ושלום בתוך
הגיליון ובתוך המגילות..
המטרה לשמור את העם שלא ינקל בשנאתם של
אויבנו ולא נצתרך יותר מלחמות סוררות סביבנו,
לשמור על ילדנו לשמור על חיילנו לשמור על
נפשנו כי צמאה היא למים חיים ,
המטרה דרכים להגיע לשלום בתוכנו ולרכוש
אהבה בכולם ולקרב את כולם לתורה תמימה
וקדושה שייכת היא לכולם,
השנים הקשים שמדינתנו עברה יצרה ברוחנו
מתח רב בעם ומן בלבול ושאלות רבות על
הציונות בארצנו,
תורתנו התמימה יוקדת בליבנו וברוחנו ובנפשנו
בכל יהודי ויהודי ניצוץ טהור במעמקי ליבו
אש מעמקים מדבר לציון מתורתנו הקדושה,
איומים ומהדים של שונאנו אותי באופן אישי לא
מפחיד כלל, היותי סוחר זמנים לעולם ומהוויתי
רוצה את צוויה החזון ה-ישראל בארצנו בכדי
להגיע לכוח של עליונות העם לשלום בתוך כל
המגזרים,
חופש החרות לחיות בעולם ביושר ללא מעל
ופחד בשלום אמיתי .
על חזוני שירתי לשלום ואהבה תמיד לכולם
ועל חרוזי אנוכי שואל לכם שמחה ונחלה
בסביבה , מי יתן ונזכה להמשיך לבנות את
התרבות היקרה של ישראל בציון(הציונות-ציונה
בשמה ).
אהבנו אותך ארצנו ישראל -ואת חרות ליבנו
מצאנו איתך בתוכנו.
נחנו מלהסתובב בימי גלותנו והנה שבנו לארצנו
הרצויה לנו.
שרנו איתך מולדתנו ציון ונאמנו לך נעימה יקרה
שחבורה בך ארצנו.
עברנו, אהבנו, שרנו- ונהרות של נרכסים עטפו
אותנו בארגמנים של תכלת תוכנו!
שבנו ארצה מהזמנים הגולים וצבעי הגולן הדרו
תוכנו מתוך ההרים הישנים לסביבות קדושים
וחדשים איתך ירושלים.
ישראל יפה שווה לנו וחרוזה יקרה רוקמת לתוכנו
בכחול הלבן שצף בערפלי-אהבה מן הים
בתיכונה !
התקווה השמורה לעם ישראל היא קדושה
ומבקשת חיזוק הרוח בלא פחד אהבה ושלום
בציון הקדושה, נמשול ברוח המבקשת רוממות
והמשכיות ובארזים ינחלו מים בארץ קדושה.. .
....
"להיות או לא להיות" פה ושם הכל סביבנו
להיות בתוך חלומנו על כבוד ויראה ליצירה
בעולמנו.
לעשות טוב לכולם, לדמוע לאהבה ,לדמוע
לשלום, לאהוב ולכבד את הורינו, ילדינו וזקנינו.
כולם מבקשים להיות נאהבים ,כולם רוצים
מחסים שמורים בתוכם. את שהיה כבר קראנו
בספרים, את שהיה דמענו בשירים : ,כל שהיה
נמצא בתוך מאורותינו.
לאהוב ולשמור את רוח האדם כפי שהיא כי אך
ורק בנפשנו הרגשות מבקשות .
להיות או לא להיות, לאהוב ,לשמור, לחוש את
העולם ואל העולם. גם אם איש , נער , נערה או
זקנה יבקשו יד עוזרת לצאת מן הבור שמעדו
לתוכו.
.
להיות ,להיות בתוך עולמנו ,להיות תמיד בתוך
רוחנו, לחוש את השנון, לשמור את מחסנו כי
אנחנו שנונים בתוכנו.
לא ניתן יותר לרוע ולשנאה להוליך את נפשנו,
רק את הטוב נייסד. נתרצה לחירות, לרוח,
,לתרבות לאהבת האדם והטבע. נשמור את
העבר מאחור ,נחוש את המאורות המשודרות לנו
כי מתוכנו ייצאו האורות לעולם.
חציו מדבר וחציו משיב,
נר למגן בתוכך יושרך.
יורא עדי עד אשא תפילה
עלי חזון לרוח אהבה,
עלי דמעה שיר המצפה
רצה נא בתוכנו יושרנו למצוא שוח לשלום
יושרנו,
אמצא את אדוני בתוכי לשאול עוד אנוכי אינני
אני ,
הוחילה לאלוקים לשיר השלום ליום המחר ולא
נזכר במר על שהיה.
מנגינה חדשה לשלום המעיין למים רבים לא
תכבה באהבה ,
דמעות שחר לשלום על הפתח , נר הבית בשערי
התפילה.
בכינורותינו חבשנו הומייה וברוח זמרתנו רקמנו
לבוכייה.
על כנפי רוחנו שמרנו דומיה -ועל שאלתנו נצחנו
תהילה .
סורו סורו ממנו מרעים על חמושים אנחנו ננוח
כמתהלכים.
על אהבה שמורה מבכה השירה שלום עליכם
ישראל,
שיר לך אלוהי דמעתי שמע
שיר לשלום , אלוקים שומע ישראל תפילה.
שיר למולדת לך ה" שימך אלוקים,
שיר לציון לאלוקינו נעימת שלום
שיר לאהבה עלי שלום בך בוערת
מכתב אחד לה" בארץ ציון שומרת .
ארץ בארץ ציון אומרת איתך מולדת ישראל
שומרת.
עוד לא אבדה התקווה ,עליך כתובה מעלות
שירה,
אבכה ואדמע במנגינת המעלה, לך אלוקים
במעלותיך נשמע,
לא יבשת ישרה, על התורה את רשומה כתמימה
עצומה.
עלייך ציון המעלה רוהטת ממרחק השמים
-נוטפת כמו רוח של נעימה שומרת.
,,אל נפחד ועל נרא כי האלוקים הוא נמצא
בתחש אהבה ולא ברהטי השנאה,
רעיוני בכלימתי היושבת בכפי שואלת את רוחי
עוד חולם אתה ? לא ידעתי איך להשיב לשאלתי
ומצאתי את עצמי חרוב יבש בתוך הרי מולדתי
חובל ימים חמושים צורבים על שאלתי .
ואל אנוכי מתוודה שגם אנוכי לא מצאתי את
השלום בתוכי ומחפרות הרוחות מסרות ושואלות
למי ולמה כותב אנוכי ולא ידעתי את שאלתי עד
הלום.
הכל בתוכנו ,הכל נמצא בעצמותינו על רוחנו
נעלה מעלת הדמעה לכאורה תמיד ישרה היא
נודדת רב השנים בשוממה לבקש ולבקש את נדר השלום בעולם, עוד יבוא השלום..
חלק א
מאת אבינועם.ש