חפש מאמרים:
שלום אורח
06.12.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עורכת דין דנה תדמור על האבחנה שבין זכויות אדם פוזיטיביות לזכויות אדם טבעיות

מאת: ירון דנוןזכויות הפרט09/01/20092698 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

האבחנה שבין זכויות אדם פוזיטיביות לזכויות אדם טבעיות

לצורך דיוננו בזכויות השונות, ראוי להבחין בין זכויות אדם "משפטיות" (שלפעמים נקראות פוזיטיביות) לבין זכויות אדם "מוסריות" או "טבעיות":

זכויות אדם משפטיות (או "פוזיטיביות"): זכויות  שהמערכת המשפטית הנתונה של המדינה (במקרה שלנו ישראל) מגינה עליהן ברגע נתון.

לדוגמא: הזכות לקניין היא זכות אדם פוזיטיבית בישראל, מכיוון שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המהווה חלק מהמערכת המשפטית שלנו, מגן עליה.  חופש הביטוי הוא זכות אדם משפטית בישראל, מכיוון שפסקי הדין של בית המשפט העליון מגינים עליו, הגם שלא בצורה מוחלטת ובכפוף לכל מיני הגבלות שאת חלקן הקטן כבר ראיתם. גם ההגבלות הללו הן "פוזיטיביות", חלק מן המשפט הנוהג.

זכויות אדם טבעיות  (או "מוסריות"): זכויות שהטענה לגביהן נובעת מן המוסר, בדרך כלל תוך טענה שאם הן אינן במקביל גם זכויות פוזיטיביות, כי אז - יטען הטוען - שצריך לשנות את מערכת המשפט כך שהן תהפוכנה גם לזכויות פוזיטיביות.

מי שבא מכוחן של זכויות מוסריות, איננו מתבסס בהכרח על הדין הקיים, הפוזיטיבי. אם הדין הקיים תומך בזכות הטבעית - מה טוב, ניתן יהיה להשיג אכיפה של הזכות המוסרית. אם הדין הקיים איננו תומך בזכות הטבעית, מי שבא מכוחן של הזכויות המוסריות יראה בכך עילה לכך שיש לשנות את המשפט.

דוגמא ראשונה - הויכוח על תחנות הרדיו הפירטיות של ש"ס: המתנגדים טוענים שהפעלת התחנות הללו אסורה על-פי חוק (טענה על-פי המשפט הפוזיטיבי), והתומכים בהסדרת הנושא מסבירים שלציבור כל-כך גדול לא יתכן שלא יהיה ביטוי ההולם את דעותיו, ולכן יש לשנות את החוק, כדי להגן על חופש הביטוי של אותו ציבור. לפחות חלק מן המתנגדים יתנגדו גם ברמת המשפט הטבעי.

דוגמא שניה - פסק הדין של הועד נגד עינויים: בית המשפט אומר כי, מצד אחד, אין הוא פוסק שאם חוקר שב"כ יטלטל מישהו בנסיבות מסויימות הוא בהכרח יהיה אשם על פי הדין הפלילי, מכיוון שבהחלט ייתכן שתעמוד לו הגנת ה"צורך". אבל מאידך, הוא אומר שאסור לחוקר להפעיל את האמצעים הפיזיים שבהם דובר בפסק הדין בלא הסמכה חוקית.

הניחו שהכנסת מתכנסת מחר ומחליטה לחוקק את "חוק ההסמכה לחקירות מיוחדות", שלמעשה מאפשר את אותם אמצעים פיזיים. בפסק הדין עצמו מוצגת המסגרת הנורמטיבית - חוק כזה יצטרך לעמוד בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נניח שבית המשפט העליון יפסוק שהחוק הזה עומד, לאור הימים הקשים שבהם אנו חיים, בתנאי חוק היסוד. האם קביעה כזו היתה מונעת מגורמים אלו ואחרים לטעון שישראל מפרה את זכויות האדם? כמובן שלא. אבל הבסיס לטענה, שהיה - בעתירת הוועד הציבורי נגד עינויים שהשב"כ פועל בניגוד לדין הישראלי, כלומר על יסוד הדין הפוזיטיבי הישראלי - יהפוך לאחר חקיקת החוק המתואר כאן, העומד בתנאי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו - לטיעון מוסרי, המבוסס על זכויות טבעיות.

משימת הדיון בזכויות טבעיות היא מסובכת יותר, וזאת מכיוון שלכל אחד יש את המערכת המוסרית שלו, והוא גוזר ממנה את הזכויות שהוא רוצה). המאבק על יסוד זכויות טבעיות יהיה לכן חברתי-פוליטי, ויתבטא אולי בהפגנות, בעצומות, בהצעות חוק, לובינג.

רוב מוחלט של ההליכים המשפטיים נדונים ומוכרעים על-סמך המשפט הפוזיטיבי, המשפט החל במדינה באותו רגע נתון. השופט איננו - ברוב המוחלט של המקרים - שופט מוסרי עליון, אלא אדם שתפקידו לקבוע מהי מערכת העובדות הנכונה בעניין שבפניו, ומהו הדין החל על מערכת עובדות זו. מבחינה פורמלית, תפקידו של שופט שהדין החל אינו מוצא חן בעיניו הוא לכל היותר להתריע על כך ולקרוא לכנסת לשנות את הדין החל. המשפט הפלילי וגם האזרחי מכילים אמנם "שסתומים" מיוחדים שמאפשרים לשופט בנסיבות מיוחדות מאד לסטות מן המילה הכתובה בדין - אבל הפעלתם של שסתומים אלו נדירה ביותר.

"ירדור" -יש בכל זאת מקרים שבהם הזכויות הטבעיות, או איזשהו "אני מאמין" פוליטי, יצוצו בבית המשפט. ראיתם את עניין ירדור, שבו המשפט הפוזיטיבי גרם בעיה קשה. כפי שהשופט חיים כהן מנתח בירדור, על-פי המשפט הקיים, הפוזיטיבי, נראה היה כאילו בית המשפט צריך לחרוק שיניים ולאשר את רשימת אל ארד, לכל היותר תוך קריאה למחוקק לשנות את החוק כך שישקף את העיקרון שהדמוקרטיה לא תיתן כלים דמוקרטיים בידי אלו המבקשים להחריב אותה עצמה. המשפט הפוזיטיבי נתן משקל מלא לזכות היסוד להיבחר, ולא נתן כנראה כל ביטוי פוזיטיבי לעיקרון החשוב של המשכיות הדמוקרטיה. במקרה הזה, מכיוון שדובר על החלטה בעיצומה של מערכת בחירות, גם קשה היה לצפות שהעניין ייפתר בעזרת המחוקק, מכיוון שלא היה זמן לתהליך החקיקה בסוגיה כה עקרונית.

אבל שופטי הרוב בירדור, זוסמן ואגרנט הפעילו כלי חוץ-משפטי, את האני-מאמין הפוליטי שלהם, שנהנה אז מקונסנזוס רחב, על מנת לפסול את אל-ארד. זוסמן אפילו אומר במפורש שהעדר חוק מפורש בעניין זה אינו מעלה ואינו מוריד - שום משטר איננו צריך לאפשר את תחילת חורבנו שלו.

אין להסיק מפסק הדין בעניין ירדור שניתן להעלות את המשפט הטבעי בכל מקרה ומקרה. כדי שבית המשפט ידון בכלים של משפט טבעי, צריך להיות מקרה קיצוני במיוחד, כמו שהיה מקרה ירדור. בית המשפט מוזמן לעיתים קרובות לעשות שימוש בכלים חוץ-משפטיים, וזה די מפתה לעשות זאת, אבל בדרך כלל הוא איננו נענה (למשל פס"ד רוגוז'ינסקי - כאן היה חוק ברור שבית הדין הרבני הוא היחיד שמוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל בין הם דתיים או אתיאיסטים).

זכויות אדם - מושג תלוי זמן ומקום, ולא מושג מוחלט

הן הרשימה של זכויות האדם הפוזיטיביות והן האופן שבו הן מופעלות או מוגבלות אינם אחידים ממדינה למדינה ואפילו באותה מדינה - מתקופה לתקופה:

•l      חלק מההבדלים הללו נובע מנסיבות שונות בין מדינות שונות, ובקרוב נסקור את הנסיבות המייחדות את מדינת ישראל, כגון המצב הבטחוני.

•l       הבדלים אחרים נובעים מהבדלים בתפיסות-יסוד חברתיות. מרבית התושבים במדינה מסויימת עשויים לחשוב קצת אחרת - או אפילו לגמרי אחרת - מאשר התושבים במדינות אחרות, ויש להניח שהמשפט הפוזיטיבי יבטא זאת.

אנחנו לומדים על היקף זכויות האדם ועל האיזונים ביניהן וההגבלות שלהן במסגרת משפטית, של דיון במשפט חוקתי. יחד עם זאת, התפקיד של המשפט לגבי הזכויות הוא תפקיד משני. בעצם, ההכרעה האמיתית לגבי קיומן של זכויות פוזיטיביות היא קודם כל הכרעה מוסרית ופוליטית, המתאימה לחברה מסויימת, בזמן מסויים. ההכרעה אם בשיטת המשפט תהיה הגנה חוקתית על הקניין הפרטי - ואם כן, באיזו מידה תהיה הגנה כזו - תלויה בשאלה אם המדינה הזו היא מדינה קומוניסטית או לא. ההכרעה המוסרית של הרוב - ובעקבותיה גם המשפטית - אם במדינת ישראל יחסי מין הומוסקסואליים בין גברים יהיו מותרים היתה "לא" בשנות החמישים, אבל החוק השתנה, והתשובה המוסרית של הרוב היום - שהביאה לשינוי החוק המשפטי - היא "כן".

נדמה לי שהמשפט משמש בעיקר בתפקיד "מתרגם": תפקידו להפוך רעיונות, ויכוחים, חילוקי דיעות לכללים ברורים ככל האפשר, ולגרום לכך שלא יהיו סתירות פנימיות בין הכללים (הסבר).

אבל למשפט נועד תפקיד חשוב נוסף - המשפט הוא גם המערכת שבאמצעותה אוכפים את הכללים החברתיים בדבר זכויות לאחר שנוסדו. לפעמים, התהליכים כרוכים זה בזה: במהלך בדיקה משפטית של הזכות להיבחר לכנסת, בפסק דין כמו ירדור או כמו ניימן, שבא הרבה שנים לאחר מכן, בית המשפט העליון מוצא עצמו לעיתים מנסח כללים חדשים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ירון דנון

מאת: ירון דנוןמחשבים ניידים17/08/101637 צפיות
תחום המחשבים הניידים נמצא בהתפתחות טכנולוגית חסרת תקדים ובוא בזמן הופך לנגיש מאי פעם לקהל הצרכנים. המחשבים הניידים הפכו משוכללים יותר, קומפקטים יותר וסקסיים כמו שלא היו מעולם ואין ספק שהם מפתים הרבה יותר מרוב המחשבים הנייחים שמחווירים לעומתם (לאו דווקא בביצועים). מחשב נייד לקנייה עדיין יקר יותר ממחשב נייח ובכל זאת רבים מעדיפים לעבור למחשב נייד.

מאת: ירון דנוןדיני תאגידים17/01/093953 צפיות
פירטנו בעבורכם את כלל אמצעי הפיקוח של המדינה על החברות ממשלתיות בישראל. באמצעות אמצעי פיקוח אלו יכולה המדינה לפקח באופן תדיר על פעילות התאגיד והתנהלותו השוטפת. פירטנו בעבורכם את כלל אמצעי הפיקוח של המדינה על החברות ממשלתיות בישראל. באמצעות אמצעי פיקוח אלו יכולה המדינה לפקח באופן תדיר על פעילות התאגיד והתנהלותו השוטפת. המדינה באמצעות אמצעים אלו מפקחת על התנהלות התאגיד ומוודא כי יפעל בהתאם לאינטרסים שנקבעו על ידי המדינה מבעוד מועד.

מאת: ירון דנוןסוציולוגיה15/01/094788 צפיות
בהערכה עצמית קולקטיבית גבוהה ישנו דגש על תפיסה עצמית של תלות הדדית שבה המרכיבים העיקריים הם היחסים עם האחרים. המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הן במידה רבה פונקציה של מערכות היחסים עם אחרים ועם חברים בקבוצה התפיסות העצמיות והשלכותיהן הקוגניטיביות, הרגשיות וההתנהגותיות הן תוצר של סביבה תרבותית מסוימת. אך מה קורה כשאדם נכנס לתרבות אחרת? הרבה פעמים ההערכה העצמית עומדת בפני אתגר. הזר מתעמת עם מידע ותבניות התנהגות חדשות ועליו ללמוד דרכים שונות לחשיבה והתנהגות.

מאת: ירון דנוןשיווק15/01/0920667 צפיות
פילוח שוק היינו הפעולה הראשונה שהמשווק עושה בעת קביעת האסטרטגיה השיווקית. עבור מוסד להשכלה גבוה, פילוח שוק מאפשר למוסד להיות ממוקד בצרכנים הפוטנציאלים ובמאפיינים שלהם ובכך לייצר פעילות הרבה יותר רחבה ואפקטיבית. הפילוח מאפשר למוסד להשכלה גבוה לזהות תתי שווקים בעלי מאפיינים משותפים, כך שיוכל לפתח תמהיל שיווקי מיוחד אשר עונה על צורכיהם של כל אחד מתתי השווקים.

מאת: ירון דנוןדיני משפחה14/01/092819 צפיות
התפתח מנהג שבו האישה או אביה דרשו בעת הנישואין התחייבות מן הבעל שאם ימות לפני אשתו, תהיה האלמנה זכאית למזונות מנכסיו. בהתחלה הסכמים אלו היו פרטיים ואז הפכו לנוהג בקובל ברוב העם. בית הדין ראה בנוהג זה מחייב והפך אותו לדין מחייב לגבי כל הזוגות אפילו אם לא ערכו הסכם מחייב. מאחר שהחקיקה היתה מסובבת על הנוהג הקיים , התקנה נתנה את התוקף המשפטי לנוהג ובגלל זה נוצרו 2 נוסחאות ( כי אנשי יהודה ראו בנוסח השני, ואילו אנשי ירושלים והגליל ראו את הנוסח השני.

מאת: ירון דנוןתורת המשפט10/01/092918 צפיות
המשפט הטבעי סיפק את הצידוק המוסרי לקיומן של מערכות חברתיות ומשפטיות. הטענה הבסיסית הייתה שהמשפט מבוסס על איזשהו ערך עליון שאחד העקרונות המרכזיים בתוכו הוא עקרון התבונה (Reason). התומכים במשפט הטבעי טוענים שהאישור המוסרי למשפט הפוזיטיבי מגיע מערכים עליוניים של המשפט הטבעי. במילים אחרות, הגשר שמקשר בין ה"יש" ל"צריך להיות" הוא המשפט הטבעי.

מאת: ירון דנוןפלילי09/01/094025 צפיות
בעבר, היו עבירות שכונו "איסורים מוחלטים/ עבירות מוחלטות". בעקרון, עבירות אלה מתקיימות אפילו כשאין רשלנות. אם עד כה חשבנו שרשלנות זהו סטנדארט נמוך, המחוקק קבע שקיימים מקרים בהם יענישו אדם שאפילו "האדם הסביר" לא היה מבין שעלול לקרות משהו. איך ניתן להצדיק חברתית קיומם של איסורים מוחלטים?

מאמרים נוספים בנושא זכויות הפרט

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט16/10/222687 צפיות
צו הריסה מנהלי הוא אחד מהצעדים הקיצוניים ביותר שנוקטת רשות מקומית כלפי תושביה. צו כזה כולל בתוכו לוח זמנים צפוף במיוחד, ועל כן חשוב לפעול כנגדו במהירות האפשרית, אך גם תוך מקצועיות ומומחיות, כי אין פה זמן לטעויות. למשרד בנימין קלינגר נסיון רב בביטול צווי הריסה בכל הארץ! מהו צו הריסה מנהלי? ככלל, צו הריסה הוא הוראה של אחד מגופי השלטון להרוס מבנה. צו הריסה מנהלי הוא הוראה כזאת שניתנת על ידי וועדת התכנון והבנייה המקומית, מהנדס הוועדה, או ראש יחידת האכיפה, מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה). על מנת להוציא צו הריסה מנהלי כאמור צריך שיתקיימו התנאיםבהמשך:

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט22/08/221585 צפיות
עם כניסתו של תיקון 116 לחוק התכנון והבניה הרבה יותר קשה לבטל צווי הריסה מנהליים. במקרים רבים לאחר שהצו הודבק בכניסה לנכס פונה בעל הנכס לעורך דין לייעוץ. עו"ד מנוסה יפנה את הלקוח או יפנה בעצמו ליועץ תכנוני בכיר שיכין חוות דעת מומחים שתוגש כתמיכה לבקשה לבת המשפט המוסמך לעקוב או ביטול צו ההריסה המנהלי. השופט רואה לפניו את תצהיר מפקח הבנייה המתאר את הבניה ללא היתר ומצד השני מאוד חשוב שתהייה בידו גם חוות דעת מומחים שתשקף את המצב בשטח ותתיחס לבניה החדשה ככל וקיימת. משרד בנימין קלינגר הינו הכתובת לעניין זה.

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט22/01/221683 צפיות
הוצאת צו הריסה מנהלי היא אחת הסמכויות החזקות ביותר שיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. המשמעות הקשה של הצו היא הריסת מבנים ללא הליך שיפוטי שמברר לעומק את טענות הצד שזכויותיו נפגעות, ולכן השימוש בסמכות זו צריך להיות זהיר ולאחר הפעלת שיקול דעת רציני בלבד!

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט11/10/211678 צפיות
צו ההריסה לבנייה לא חוקית בוטל מדובר במבני מגורים שנבנו ללא היתר • השופטת כתבה כי היא מודעת לכך שההחלטה עשויה לאפשר בפועל את המשך הבנייה ההחלטה, ניתן להניח, עשויה לעורר ביקורת באשר לתוצאותיה ולהשלכותיה האפשריות בשטח – וגם לכך התייחסה השופטת: "אינני מתעלמת מן העובדה כי מדובר בבנייה בלתי חוקית שלא קיים לגביה 'אופק תכנוני' שיאפשר את אישורה ולפיכך דינה, ככל הנראה להיהרס. אינני מתעלמת גם מן העובדה כי השארת הבנייה שבוצעה בכפוף לצו ההפסקה המינהלי בלבד עלולה לאפשר את המשך הבנייה ודורשת הקצאת משאבים משמעותיים לאכיפת צו ההפסקה.

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט28/06/211497 צפיות
באמצע בדיקות הבטיחות: כיצד קרס המגדל בפלורידה? לצד מרוץ נגד הזמן בחיפוש אחר ניצולים בעיירה סרפסייד שליד מיאמי, בארה"ב תוהים כיצד מגדל בן 12 קומות קרס לפתע פתאום באישון לילה. העבודות על הגג, האדמה שתועדה שוקעת בצילומי לוויין והקרבה לאוקיינוס: אלו ההשערות שהועלו על ידי המומחים. מושל פלורידה הבטיח חקירה מהירה: "נביא תשובות" כן לצערנו זה קרה היום ובנינים קורסים. רצוי בבנינים ישנים ו/או כאלו הנמצאים בסיכון לבצע בדיקת יציבות.

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט20/02/211131 צפיות
בשל המצב הכלכלי הקשה, רבים חוזרים כעת לגור עם ההורים ומפצלים את דירת המגורים. פיצול דירה ללא היתר מעלה את החשש כי העירייה או הרשות המקומית תוציא נגד המפצל צו הריסה, אשר יוריד הכול לטמיון. מה עושים בסיטואציה כזאת, ואיך אפשר להתמודד עמה?

מאת: בנימין קלינגרזכויות הפרט24/10/201618 צפיות
תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, הידוע בכינויו "חוק הפרגולות","פטור מהיתר" או "רפורמת הפרגולות" (החוק עצמו מצורף כאן), מציע הרבה יותר סמכויות לוועדות המקומיות והמרחביות, ובמקביל מאפשר לא מעט הקלות או פטור למי שרוצה להוסיף בחצר ביתו ו/או בעסק אלמנטים כגון דק, מסלעה, מחסן, פרגולה, גדר, סככת כניסה, סככת חניה וכד'. החוק גם קובע הליך מקוצר לסגירת מרפסת, תוספת ממ"ד ועוד. שימו לב שבמקרים מסוימים יש פטור מלא מהיתר ודיווח, ובמקרים מסוים יש אמנם פטור, אך עדיין חובה לדווח באמצעות טופס על ההקמה של העבודה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica