אינני מתיימרת להביא את הצד המקצועי שבסיפור, כי אני לא דיאטנית, אני רק הגיבורה הראשית בסיפור חיי, ומניסיוני אני יכולה להגיד לכם שזה אך טבעי, שישנה עצירה בתהליך של ירידה במשקל.
רוב חיי התנסיתי בדיאטות. ובכולן חוויתי עצירה, כלומר, המשקל מורה על אותו משקל אשר בו הייתי לפני יומיים או שלושה, היום אני מבינה שזה טבעי וזה בסדר, אז הבנתי שמשהו לא בסדר ולא היתה לי סבלנות לחכות להמשך.
המומחים יגידו לכם שבשלבים הראשוניים מורידים הרבה נוזלים, שתהליך פרוק השומנים לוקח זמן, הכל נכון, וכמו שכבר הזכרתי, טבעי.
אני אגיד לכם, שאסור לכם להתייאש ו/או לוותר, צריך רק הרבה סבלנות, כי בסופו של דבר, מניסיוני, זה מגיע וזה יורד.
אני, שלא התברכתי בסבלנות יתרה, לאחר כל עצירה מיהרתי לוותר. "מה עכשיו נעצרתי? מה לא בסדר איתי? אולי הדיאטה הזו לא משהו? איזה מתסכל. שאחליף משקל?" ועוד כאלו שכנועים שליליים שהובילו אותי לזנוח מהר את הדיאטות ולחזור למקום הכי אהוב עליי בעולם, המקרר.
הייתי מתוסכלת מחוסר הירידה ועוד יותר מתוסכלת לאחר שזנחתי את החלום, לרדת במשקל. נכון, זה באמת מתסכל, אנו עובדים כל כך קשה, אוכלים פחות, לא תמיד תפריט דיאטה מעניין וטעים, רוצים כל כך לראות תוצאות ושום דבר לא קורה.
תנו לזמן לעשות את שלו, התוצאות תגענה, מבטיחה. רק אל תרימו ידיים כל כך מהר, יש תקווה. האחזו בחלום שלכם והמשיכו בדרך, זה לא קורה רק לכם, זה קורה לכל אחד ואחת אשר נמצאים בשלבים המתקדמים של הרזיה מהירה או איטית.
לאחר שנים רבות כשמנה, לא ויתרתי לעצמי ועל החלום, לימדתי את עצמי סבלנות מהי, והתוצאות לא אחרו להגיע. דיאטות, להיות או לא להיות, אני ממליצה, רק להיות.
בהצלחה.