המשפט "אם אני יכולה סימן שגם אתם יכולים" הינו משפט מטעה, אני מודה. כאשר הייתי שומעת אותו, לא אימצתי אותו אל ליבי, רק בגלל העובדה שכל אחד ואחת מאיתנו עשויים מחומר אחר, כך בכל אופן, אמרתי לעצמי שנים רבות ואף הייתי משוכנעת בכך.
כמה דיאטות עברתי בחיי? – המון, אבל, מי סופר? כמה אתם עברתם? בכל פעם השתנה לי תפריט דיאטה שאותו חשבתי לעשות, אך, תמיד היו סיבות מספיק "טובות" למה לא להמשיך איתו.
בכל פעם כאשר הייתי רואה בטלויזיה או קוראת על סיפור הצלחה של אחרים, אשר השילו ממשקל גופם ק"ג רבים, ניסיתי להגיד לעצמי, אם הם עשו זאת, גם את יכולה, אבל, זה לא עזר. המשכתי להזכיר לעצמי, שהם ואני שונים, אם אחד הצליח אין זה אומר שכולנו נצליח. כמה קל לשכנע את עצמך, כאשר אתה לא באמת רוצה להתחיל בתהליך של ירידה במשקל.
אתם ודאי תסכימו איתי, לא? כולנו באמת עשויים מחומרים שונים, גופנו שונה, הרצונות והשאיפות שלנו שונים, האופי שלנו שונה, אז, איך את בכלל באה ואומרת משפט כמו "אם אני רזיתי גם אתם יכולים"?
ולכך אענה, לאחר שרזיתי והגשמתי את החלום הגדול ביותר שהיה לי, אני מרגישה צורך עז להדגיש בפניכם, שגם אתם יכולים. אמנם, כולנו שונים, אך, לעומת זאת, אנו דומים.
לאחר אינספור דיאטות שעשיתי בחיי, לאחר מיליון החלטות חדשות להתחיל שלא עמדתי בהן, אינספור של דכאונות, מפחי נפש, תסכול מעצמי והערכה עצמית נמוכה, לפני כ- 10 שנים, הגיע הרגע שבו יום אחד הצלחתי לעבור את המשוכה הגבוהה בחיי. רזיתי ולא חזרתי יותר למשקלי העודף.
כל הכבוד לך – ודאי תגידו – הצלחת, וזה אומר שגם אני אצליח? הרי אם אחד מצליח להגיע לפסגת האוורסט, זה אומר שכולם יכולים? לא! אם האחר אוכל זכוכיות לפרנסתו, אז כולם יכולים? ממש לא!
חברים בשביל להוריד במשקל לא צריך לבצע את כל אלו, נכון? לא לכולנו יש כושר גופני בשביל לטפס על הרים, ובטח שאין לנו תיאבון לזכוכיות. אך, יש לנו דבר אחד שמחבר את כולנו ובזה אנו כן דומים, רצון גדול להוריד במשקל. כל אחד וסיבותיו הוא, ואם גם את הסיבות נרכז, נווכח שגם בזה אנו דומים.
יש לנו ראש ובו מתנהל דו קרב קבוע, בין השד השמן והמלאך הרזה, אני בטוחה שאתם מכירים אותם. יש לנו את אותו רצון להצליח ולהרגיש טוב עם עצמנו, יש לנו גוף עם משקל עודף ולא משנה מי יותר עודף מהשני.
אז, אנחנו יותר דומים ממה שחשבתם. ואני, שכל השנים לא האמנתי בעצמי, שתמיד התחלתי דיאטות עם גישה שלילית של "תתחילי, אבל, אני מכירה אותך, את תפרשי עוד יומיים", "איזה תפריט מגעיל, ננסה, מקסימום מחר תחליפי". אני, שהייתי בטוחה שכל חיי אשאר שמנה, כל כך בטוחה, שלקח לי יותר מ- 20 שנה להצליח, לא ידעתי להעריך את עצמי מספיק ולהוכיח שיש לי את הרצון והכוח לעשות שינוי. הוכחתי לעצמי אחרת.
ולאחר שהצלחתי והכי חשוב, לא חזרתי למקום החשוך בחיי, אומרת לכם, את דעתי כמובן, גם אתם יכולים, כי הכל בראש, ובסך הכל, כולנו, פחות או יותר, חושבים ורוצים אותו הדבר.