כבר מגיל צעיר הרגלי האכילה שלנו מושפעים מדפוסי הצרכנות הקפיטליסטיים של העולם המודרני הסובב אותנו, זאת למרות שאנו מודעים להשלכות הלא בריאות שיש לכך על גופנו. מקדונלד'ס היא ללא ספק תאגיד שמתקיים על בסס זה ושם אף טמון כוחו.
ב-1 ביולי פרסמתי פוסט בשם "המניפולציה של מקדונלד'ס – חכמים על קטנים". הפוסט נכתב בעקבות איום לתביעה בארה"ב נגד מקדולנד'ס, בשל שימושה של רשת המזון בצעצועים ככלי לשיווק ארוחות הילדים, מה שמביא אותם להתמכר למזון מהיר. וודאי לא תתפלאו שבתור מי שתמכה ברעיון העומד מאחורי איום תביעה זה, משכה את תשומת ליבי כותרת הכתבה שהתפרסמה השבוע ב YNET – "חוק חדש בארה"ב: אסור למכור צעצועים בארוחות ילדים".
אני מורידה את הכובע בפני נושאת הדגל עיריית סן פרנסיסקו, הראשונה שהעבירה חוק זה.
יחד עם זאת, מתן האפשרות לחלק צעצועים למנות המכילות 600 קלוריות ומטה, קצת מקומם אותי כי לדעתי זה מפספס את המטרה. גם אם כמות הקלוריות לארוחה תרד, עדיין מדובר במזון מהיר. קרוב לוודאי שלאחר שינוי זה, הילדים יקנו ארוחה המכילה 600 קלוריות בעבור צעצוע, ולאורך זמן הם יתמכרו למזון המהיר ויפתחו הרגל לקנות מזון באותה הרשת.
נכון שאוכל כשלעצמו הוא דבר מענג, ואיננו רוצים להפוך אותו לפחות מזה. אבל אוכל נועד בראש ובראשונה להזנה. כאשר אנחנו רוצים לחנך לאכילה נכונה, אחד הקווים המנחים הוא לתת לאוכל להיות אוכל ולהפריד בצורה ברורה בין אוכל לפרס מכל סוג שהוא. מצעצועים – כמו ברשתות המזון ועד ליצירת הקשר בין אוכל או חטיף כפרס על מעשה טוב, ציון בתעודה, סידור חדר, אוכל וחברותא וכו'. קישורו של האוכל לדברים אחרים שאינם הזנה, יביא לכך שבעתיד לבוא, כשהילד יגדל ויהפוך למתבגר ובוגר, הוא ימשיך לאכול מהסיבות הלא נכונות - כי משעמם, כי הבוס הרגיז, כי הוא סיים פרויקט, כי בשקל אפשר להגדיל את המנה, כי יש תוספת בחינם ועוד.
כל עוד הרשתות והמסעדות תוכלנה לפתות את הילדים באמצעות צעצועים, הפסדנו במערכה והרווח שלהן ימשיך להיות על חשבון בריאות הציבור.
הרזיה ללא דיאטה, הרזיה דרך מודעות, הרגלי תזונה