הקדמה- כמומחה לטיפול במחלות לחץ ובעבודתי עם עובדים הסובלים מלחץ ושחיקה, פיתחתי תוכנית טיפולית להתמודדות עם הלחץ המורכב, המאפיין את חברתנו. חרדה ודיכאון מופיעים, כמעט בכל בית בישראל. על־פי ארגון הבריאות העולמי, הדיכאון יהיה המחלה הנפוצה ביותר בעולם.
לצד החרדה והדיכאון, ההתמודדות עם הלחצים האינטנסיביים בחברה המודרנית, יוצרים מחלות לחץ, כגון, לחץ דם, אולקוס, מעי רגיז, אסטמה, מיגרנות, דלקת פרקים, כולסטרול, התקפי לב ועוד.
מחלות הלחץ, אשר בעבר היו קיימות במינון נמוך, ואף לא קיימות כלל, הפכו למגיפה בחברתנו.
זאת ועוד, אנו ערים לכך כי אחוז הילדים, אשר מפתחים מחלות בעקבות לחץ ודרישות הסביבה, עולה באופן מדאיג בעשור האחרון. כך, אנו מוצאים ילדים רבים הסובלים מחרדות ודיכאונות. בנוסף, הפרעות קשב והתנהגות (ADD, ADHD), מופיעות בכל בית בישראל וקשורות אף הן לאורך החיים המהיר והאינטנסיבי.
יחד עם זאת, באמצעות התערבות קצרה וממוקדת ניתן לצמצם את מחלות הלחץ, ועל כך במאמר זה ובמאמריי הבאים.
הקשר בין לחציי היומיום (stress) בחברה המודרנית למחלות לחץ-
סכרת, לחץ דם, אולקוס, מיגרנות, מעי רגיז, סרטן, הפרעות קשב והתנהגות, דיכאון, חרדה, דלקת פרקים, אסטמה, כולסטרול והתקפי לב
כיום, ידוע כי אין מחלה שלה אין מרכיב נפשי כלשהו. קיימות, עדויות סטטיסטיות שסוגים שונים של מחלות הולכות ומתרבות, וזאת ככל שהחברה עוברת תהליכי מודרניזציה.
פרופסור ברזניץ מדגיש במחקריו כי, מדובר במחלות שלא תלויות בגיל, והשכיחות עולה בד בבד עם הרמה הטכנולוגית של החברה. מחלות אלו נקראות מחלות לחץ.
זאת ועוד, נשים מתחילות "להשיג" גברים במחלות שנחשבות מחלות גברים, בעקבות השתחררות מנורמות מעכבות, כשלמעשה האישה המודרנית נדרשת כיום, לתפקוד רב יותר מהגבר.
סיבה נוספת להתפתחות מחלות הלחץ נובעת מהיות האדם, "אדם מיושן".
מבחינה ביולוגית ההומו-סאפיאנס לא עבר שום מוטציה מאז התפתחותו האחרונה. ברמה התפתחותית, תינוק הנולד כיום, זהה מבחינה ביולוגית לתינוק אשר נולד במערה.
עם זאת, העולם השתנה תרבותית בקצב מדהים (ולא ביולוגית) ומה שנדרש כיום מאותו תינוק, שונים מהכישורים עמם נולד. הוא יכול לנסות לפתח אותם, אך, תמיד יהיה פער בין הנתונים הטבעיים לבין הדרישות שנובעות משינויים באורח חייו.
פערים אלו הולכים וגוברים ויוצרים למעשה, את מחלות הלחץ.
מחלות לחץ מתייחסות למחלות הקשורות ללחץ דם, דלקת פרקים, סרטן, תסמונת המעי הרגיז, מחלות לב, כולסטרול, אולקוס, מיגרנות, אסטמה, דיכאון, חרדה, סוכרת ועוד.
ממחקרים, בהם אנתרופולוגים הגיעו לשבטים וחברות המנותקות מהעולם המודרני, כמו הבושמנים במדבר קלהארי, חברות בתנאי קור קיצוני (צפון קנדה,סיביר, צפון קוריאה), חברות הגרות ביערות (מרכז אפריקה), נמצא כי מחלות לב אינן קיימות בחברות אלו. למשל, אצל הבושמנים לחץ הדם של הקשישים הנו כשל אתלט צעיר, אין בעיות של כלי הדם, הלב ואין מגפות.
#מה מאפיין את חברת הבושמנים, אשר מונע את מחלות הלחץ
הבושמנים חיים בתנאי הישרדות קשים- הם זקוקים למים, ולכן, הם הולכים בעקבות העננים. כדי שהחברה תוכל ללכת הרבה ק"מ, היא חייבת להיות ניידת, ועל כן אין לבושמנים רכוש (מלבד חצים וכלי למילוי מים). הם סוחבים את המבוגרים על הגב (אף אחד לא נשאר מאחור). המותרות היחידה- כלי נגינה, שבהם מנגנים בערבים סביב המדורה.
הארגון החברתי, האמונה הדתית ושיטת הרפואה בנויה על סיפורים סביב המדורה. המנהיגות בקבוצה נקבעת לא על פי הכוח, אלא הנה מנהיגות טבעית הנקבעת על פי יכולת התמצאות בשדה- מציאת אוכל ומים. התנהגותם צנועה, ונובעת מכך שהם קבוצה קטנה (20-30 איש).
קיים מגנון הישרדותי אשר עוזר לבושמנים בציד ובשעת סכנה- מנגנון הלחם-ברח (fight-flight).
מדובר במנגנון הקיים בכל אדם. מנגנון זה היה יעיל אצל האדם הקדמון, כאשר היה נתקל בסכנה, או בציד.
עם הפעלת המנגנון (הפעולה הנה כמו רפלקס ביחס לסכנה סובייקטיבית) ייווצר דופק מהיר, לחץ הדם יעלה, צריכת חמצן מרובה, יותר כוח בשרירים. כל זה על מנת לעזור לנו להלחם או לברוח במהירות. כלומר, כאשר הבושמנים נתקלים בסכנה, או רוצים לצוד, המנגנון מופעל. דם זורם מאזור הבטן אל עבר הרגליים והידיים, דופק עולה, אדרנלין מופרש לגוף, וכך הבושמני הופך לחזק ומהיר יותר על מנת לצוד, או לברוח מהסכנה.
בהיסטוריה העכשווית מספר האיומים בהם אנו נתקלים שמחייבים אותנו להלחם, או לברוח הנו אפסי.
רוב האיומים דורשים התמודדות שונה לגמרי. למשל, תלמיד שנגש לבחינה וחשוב לו להצליח ובעקבות כך מתרגש- לאור זאת מופעל המנגנון של fight-flight: התלמיד אינו יכול לברוח. על מנת להתמודד עם הבחינה הוא צריך להיות רגוע ומחושב ולא עם דופק ולחץ דם גבוה. זו הסיבה שלא פעם אנו נכשלים במצבים מסוימים. זאת ועוד, יתכן כי אצל חלק מהילדים, מנגנון זה פועל שוב ושוב, עקב לחץ או חרדה, ועלול להביא לאבחנה מוטעית, כי הילד סובל מהפרעות קשב והתנהגות.
דוגמא נוספת, היכולה לעזור לנו להבין את המנגנון fight-flight : כל אחד בזמן נהיגה היה בסיטואציה, שבה בלם בחירום, כשכמעט התנגש ברכב. כל אדם זוכר את התגובה הרפלקסיבית של הרגליים, את הנשימה המואצת, הדופק הפועם והרעד בגוף- זהו המנגנון של הלחם- ברח.
יש לציין, שאף נסיעה ברכב אינה מתאימה לנו ביולוגית, ולכן אף היא מפעילה את המנגנון. זו גם אחת הסיבות לתאונות דרכים. מהירות הנסיעה והצורך להגיב מיידית, מול בעיה בדרך, אינה מותאמת ליכולת שלנו. וזאת עקב תגובה איטית שלנו, מאחר וגוף האדם אינו מתאים להגיב לסיטואציות במהירות כה רבה (ההתפתחות הטכנולוגית עולה על יכולתנו הביולוגית). לכן, הנסיעה המהירה, הלחצים בדרך והצורך לפעול ולהגיב במהירות, גורמת למנגנון לפעול שוב ושוב (בעקבות זאת, מגיעים, למשל, הביתה כועסים עם מיחושים וכאבים בגוף). וכך, נוצרות מחלות הלחץ.
אם כך, האדם נתקל באיומים "מודרניים", המפעילים את המנגנון fight-flight. אי שחרור של האנרגיה בגוף, בעקבות הפעלת המנגנון (הבושמני משחרר את הכולסטרול בזמן לחץ בריצה, למשל), גורמת למחלות הלחץ ולנזק בלתי הפיך.
חשבו על עצמכם בעבודה ובבית, בכמה לחצים אתם מתמודדים במשך היום ובכל יום.
הלחצים המודרנים הם בעלי אופי מתמשך, הם אולי פחות דרמטיים, אך האיום כאמור ארוך ומתמשך ובא לידי ביטוי במחשבות, שהולכות עמנו לכל מקום (כגון, חשש מתגובת הבוס לגבי תפקודנו, משימות רבות שעלינו לבצע במקביל, עמידה בלוח זמנים, דאגה מתמשכת לבן זוג/ילדינו, יחסים מתוחים עם בן משפחה ועוד).
אנו מתקשים להתנתק מאותן מחשבות ובעקבות כך, למשל, האדם שנמצא במתח מתמשך, הקיבה אינה מקבלת את אספקת הדם האופטימלית (המנגנון מזרים את הדם לידיים ולרגליים), עקב כך מוגברת החומציות של הקיבה ובהמשך נוצר אולקוס.
דוגמא נוספת- לחץ דם כרוני- הפרעה שמופיעה למעשה, לשם הגנה על המח, להלחם בכוח המשיכה. מאחר והמח זקוק לחמצן ואנו הולכים על שתי רגליים, קיים קושי באספקת הדם למח, עקב המרחק וכוח המשיכה. על מנת לעזור למח לקבל את אספקת הדם הדרושה, מתרחשות התכווצויות והתרחבויות של כלי הדם, זוהי עבודה שמווסתת את לחץ הדם בכל הגוף בכל רגע נתון, אך הדבר עלול להביא לאיבוד הגמישות של כלי הדם ולהביא לסיכון של שבץ מוחי, מחלות והתקפי לב.
אצל צעירים, הלחץ בכלי הדם לא נובע מהצטברות של סידן בדפנות, אלא נובע מלחץ-מתח נפשי מתמיד (stress). עקב המתח המתמיד כלי הדם נמצאים בתנוחה זהה לתקופות ארוכות ועל כן הגמישות נפגעת, ולכן עולה לחץ הדם (יש לציין כי קיים קשר בין בעיות לחץ דם ולב למחלת הסוכרת, עליהן ארחיב בהמשך).
לשם הבנה מעמיקה יותר של תהליכי הגוף בשעת לחץ, אתייחס לסינדרום ההסתגלות הכללי: סינדרום זה מתייחס לפעולת הגוף בשעת לחץ והתגובות הפיזיולוגיות הנלוות לכך. שלושה שלבים מאפיינים את הסינדרום בשעת לחץ: אזעקה, התנגדות וקריסת מערכות.
המערכת ההורמונאלית הנה מנגנון איטי להעברת מידע, ולכן כשייצור חיי נמצא בבעיה הוא חייב להעביר המידע באופן מהיר. לשם כך, ישנה בלוטה שמפרישה חומר (הורמון acth) שרק כאשר יגיע לאיבר מסוים בגוף, המכונה איבר מטרה, הוא יחל בהשפעתו.
אם כך, כשהגוף נמצא במצב כלשהו של לחץ, תגובת אזעקה חריפה תבוא לידי ביטוי ברמה גבוהה של הורמון acth (ניתן למדידה על ידי בדיקת דם פשוטה). בשלב ההתנגדות, בלוטת האדרנלין מתחילה לייצר הורמונים משלה (קורטיזול, קורטיזון) וכשמגיע ההורמון לאיבר המטרה מתחילים להתמודד עם הבעיה, וזאת על ידי עלייה בצורה דרמאטית של רמת התפקוד.
המשותף לחומרים אלו, שהם פועלים קצת כמו אספירין- טיפול בסימפטומים של המחלה ולא במחלה עצמה.
שיטה זו של הגוף יעילה במצב אקוטי, אך לאורך זמן אי אפשר למצוא הרבה קורטיזול בדם. הבעיה נעוצה שלחצים בעידן המודרני הנם כרונים, מה שמוביל לרמת קורטיזול גבוהה בגוף.
אם כך בתהליך התגובה לאותו לחץ, הגוף יתרגל לרמה מסוימת של acth וקורטיזול, תגובה זו נקראת –אנרגיית הסתגלות.
במצב של אנרגיית הסתגלות, אנו למדים כי מי שמתנסה בלחצים אינו בהכרח מתחשל, אלא נחלש.
באופן פרדוקסאלי, אם רוצים להוריד את רמת הקורטיזול- על הגוף להגביר את ייצור הקורטיזול (מה שגורם להמשך פגיעה במצבנו הבריאותי). כך, כשיש רמות גבוהות של קורטיזול, הגוף מפסיק בעצמו להפריש קורטיזול ומביא את הגוף לנקודת ההתחלה.
שלב קריסת המערכות, מתרחש כאשר "מאגר ההסתגלות" נגמר, עקב לחץ כרוני מתמשך.
לדוגמא, ילד אשר מגיל צעיר עקב מגורים ליד מפעל מזהם, סובל מאסטמה חריפה, ולכן כבגיר פונה לגור במדבר לאוויר נקי, אך שם מתנסה בלחצים מסוג אחר (חום, התמודדות עם שינויים, חיפוש עבודה וכדו'). ולכן, מאגר ההסתגלות ממשיך להיפגע.
#מה בין לחץ וסוכרת
ידוע ממחקרים כי אחת הסיבות להיווצרות סכרת מסוג 1 הנו לחץ, בעיקר בעקבות משבר משמעותי.
בנוסף ידוע כי קיים קשר בין מצבו הרגשי של האדם למצבו הפיזיולוגי. ככל שהאדם נמצא בלחץ כרוני ומתמשך, מצבו הסוכרתי עלול להיות פגיע יותר.
כפי שהסברתי, במצבי לחץ קיימים הפרשה של הורמונים שונים, אשר משפיעים על האיזון הפיסיולוגי וכך עלולים להחריף את המחלה. אנו יודעים כי קיימת נטייה לאנשים עם בעיות לחץ דם ומחלות לב לחלות בסוכרת סוג 2 (כאמור, אנשים שחווים לחץ כרוני מתמשך, עלולים לפתח בעיות בכלי הדם והלב).
במאמר הזכרתי כי בזמן לחץ, אחד ההורמונים שעולה הנו הקורטיזול, אך הקורטיזול מתנגד לאינסולין. בנוסף, נוכחות גבוהה באופן קבוע של קורטיזול (במצבי לחץ-סטרס), מדכאת את המערכת החיסונית, וכך בעקבות לחציי היומיום אנו מחמירים גם את מצבנו הרפואי.
יש לך שאלה?
מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון-
לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו
במאמרי הבא אציג מספר שיטות להתמודדות עם לחציי היומיום, וויסות מחלות הלחץ ויצירת הרגיעה מתוכנו. מדובר בכלים ברורים ויישימים, אותם אני מלמד בסדנאות ובטיפול פרטני וקבוצתי.
במאמר נוסף, אציג את השפעת מערכת החיים המודרנית והאינטנסיבית על ילדינו, ובייחוד הקשר לחרדה, דיכאון והפרעות קשב והתנהגות.
*המאמר בגדר המלצה בלבדואין לראותם כתחליף לאבחון ו/או טיפול רגשי, רפואי, או אחר