בשל העובדה ששני הוריה של לאה נפטרו כתוצאה ממחלת הסרטן בגיל צעיר, היא נהגה לערוך בדיקות שגרתיות של החזה, על מנת שאם יגדלו גידולים סרטניים בשדיה הם יאותרו בזמן, עובדה שתשפר פלאים את סיכויי החלמתה.
באחת מהבדיקות השגרתיות שערכה במרפאת קופת החולים, גילה הרופא המטפל גוש בשד השמאלי ועל כן הפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה. בתום הבדיקה נמסר הצילום לגברת טייג, כאשר הרופא שניתח את ממצאי הצילום שלח את ניתוחו ומסקנותיו לרופא המטפל וציין בפני המטופלת את הצורך בביצוע בדיקת אולטראסאונד. המטופלת אכן ביצעה את הבדיקה אצל דוקטור גלזר, אמנם להבדיל משליחת ממצאי בדיקת הממוגרפיה לרופא המטפל, כמפורט לעיל, הרי שממצאיה של בדיקת האולטאסאונד מעולם לא נשלחו לו על ידי דוקטור גלזר.
על פי הגרסה העובדתית שפורסת התובעת בכתב תביעת רשלנות רפואית שהוגש על ידה, עולה כי דוקטור גלזר בחן את בדיקת האולרהסאונד ואמר לה כי לא מדובר בגידולים ממאירים אלא בציסטות, שהן דבר שכיח שאינו מצריך טיפול מיוחד. עוד טוענת התובעת כי נאמר לה שממצאי הבדיקות יועברו לרופא המטפל בה. טענות עובדתיות אלו הוכחשו על ידי דוקטור גלזר במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידו. בהקשר זה קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת הנתבע ופסק כי הוא מעולם לא אמר לתובעת כי ממצאי הבדיקה אינם מדאיגים. את קביעתה זו מבססת הערכאה המבררת על כך שככל הנראה התובעת הדחיקה את ממצאי הבדיקות שנערכו לה, בעקבות מניעים פסיכולוגיים המוכרים בספרות הרפואי.
לאחר זמן לא רב, רופא הנשים של התובעת הפנה אותה לביצוע בדיקת ביופסיה, אשר ממצאיה חייבו את כריתת שדה השמאלי. לאחר ניתוח כריתת השד, עברה התובעת טיפולים כירמותרפיים קשים שהשפיעו על מצבה הפיסי והנפשי, כאשר בשל נזקים אלו היא הגישה את תביעת רשלנות רפואית דנן. בית המשפט המחוזי לא קיבל את תביעתה היות ועל פי קביעתו לא הייתה מוטלת כל חובה על קופת החולים לעקוב אחר תוצאות בדיקת האולטראסאונד ו/או לדאוג לכך שממצאיה יעברו לרופא המפל בה. בית המשפט מוסיף ומציין כי אמנם רצוי שהרופא המטפל יעקב אחר הגעת תוצאות בדיקה שנערכה למטופלת שלו בעקבות הפנייתו, אולם עצם העובדה כי הוא לא נהג כאמור בנסיבות דנן לא מהווה רשלנות רפואית מצידו.
על כל הקביעות האמורות עירערה התובעת בפני בית המשפט העליון. בפסק דינו פוסק בית המשפט כי הנוהל של קופת החולים הנתבעת, לפיו מקבל המטופל את ממצאי הבדיקה על מנת שימסור אותם לרופא המטפל, הינו נוהל רשלני ובלתי תקין בעליל. ודוק, כשם שממצאי בדיקת הממוגרפיה הועברו מהרופא שביצע את הבדיקה לרופא המטפל, כך היה צריך להיעשות בנוגע לממצאי בדיקת האולטראסאונד. ערכאת הערעור פוסקת כי עצם העובדה שלא הועברו הממצאים האמורים לרופא המטפל, מהווה רשלנות רפואית מצידה של קופת החולים. מעבר לכך, אם היה הרופא מקבל את ממצאי בדיקת האולטראסאונד, הוא היה מטפל בגידול של התובעת כשהוא בשלבי התפתחות ראשוניים, עובדה שהייתה יכולה למנוע את כריתת השד.
אשר על כן, בית המשפט העליון הופך את החלטת בית משפט קמא וקובע כי קיימת רשלנות רפואית מצידה של קופת החולים היות ולא הנהיגה נהלים ראויים, לפיהם יועברו ממצאי הבדיקות המבוצעות במרפאתה, אל הרופא המטפל.
דיון בנושא במסגרת פורום רשלנות רפואית - כנסו לקישור.