מדוע עריכה לשונית?
זה עשרות שנים מפרסמת האקדמיה ללשון העברית מאמרים רבים, חוקים ומידע חשוב הנוגעים לביטויי השפה ולניסוחה התקין. רבים נצמדים לכלליה ולהערותיה ועורכים את הטקסט בהתאם לכך. זו דבר חשוב מאוד כמוהו. הרי חייב להיות גוף מקצועי אשר יכיל בתוכו את כל הכללים הרלוונטיים של מקצוע הלשון לגווניו, וכך גם עושה האקדמיה ללשון העברית.
מדוע אפוא נחוצה עריכה לשונית?
ידוע שרבים כותבים טקסט משובש, בלתי תקין ובלתי מובן. הרי שום מו"ל, או חוקר באקדמיה יכול להצליח טקסט שרויי בשגיאות לשון רבות ואי ייטה לבסוף לוותר על קריאתו בדרך אל סל האשפה. ולכן כיום יותר מתמיד נחוצים עורכים לשוניים כדי שישנו את המציאות ואת מצב כתיבת הטקסטים.
עריכה לשונית של עבודות אקדמיות
אם כן, כיצד יצליחו הסטודנטים לקבל ציון גבוה בעבודת התזה שלהם אילו לא יבצעו בה עריכה לשונית יסודית? סטודנטים רבים מתקשים לבטא את עצמם וכותבים טקסט משובש עם טעויות פיסוק רבות. אי אפשר להבין מה הם כותבים. לעתים הם מבינים את החומר הנלמד או את תחום מחקרם, אך אי אפשר להבין את כוונתם. וכך יוצא שהציון האקדמי שיינתן לעבודתם לא יישקף את רמת ידיעותיהם בתחום שבו הם לומדים. הם עלולים אף להיכשל בעבודת התזה שלהם וכך לכתוב עבודה חדשה. מכאן חשיבותו של עורך הלשוני שיטפל בכל.
מתי יש לבצע עריכה לשונית?
והתשובה היא תמיד. תמיד תימצא שגיאה זו או אחרת, שגיאת כתיב, טעות פיסוק, בעיית ניסוח. ולכן יש לשלוח את הטקסט מיד לעורך לשוני כדי שיטפל בכל אלו. לא להתמהמה. מה עוד שהעלות הכספית היא לא כל כך מפחידה כפי שזה נראה באמת. יש עבודות שעולתן זניח - כמה מאות שקלים בודדים, ויש עבודות שעלותן כמה אלפי שקלים (בעבודות שסדרי הגודל שלהן הן יותר ממאה וחמישים עמודים). העורך הלשוני גם יוכל לבדוק את כתיבת הביבליוגרפיה, לתקן הערות שוליים ועוד. הוא יבדוק שהעבודה מוגשת לפי כל הכללים המקובלים, כולל גודל הגופן, רווחים בין השורות ועוד. כל זה אמור לעזור רבות לסטודנט לפני שיגיש את העבודה לאוניברסיטה.