שירת הכבשים,

שירת הכבשים,,     ,

 ערימות ההרים על כבשים  פזורים ,
שם במרגלות,שדות הרים  מלאו ציפורים נודדות,

  כל המנגינות חצו את שבילי ההרים ,
מאחור ,רכסו מעלי רבבות ציפורים

, כבשים צודדים סמוכים  ברכסי הרים,
 צלילים מרחפים משמיים חושבים ,
עוד דמותי הייתה בתוך הצמרים,

   התהלכתי במסווה על שבילי הכבשים,
צללים רגועים כבשו ערפילים בתוכי, 
ערפילים צומרים בלהקות ציפורים לבנות,

דמעות כיסוני בצליל נדרים  ובתוכי שרתי את שיר הכבשים,    

שירים וצללים בתוך עולמך ,
להיות בסביבתך רועה צאני,
דמעות שבורות עונות לשאלות,
תפילות נודדות מבקשות אהבות,
נדרים צומרים בתוך ישרים,
נודרת תפילה יוקדת השירה,
ראיתי אותך חובקת עולם   ,
 

 שם, בהרים צמרים לבנים סובבים על הכבשים,
על גבעות השבילים רחפו ציפורים נודדות

, גופי צמר ובתוכי הייתה  דמעה,
הייתי שם בעולם על כנפי הגלימה חלומי רגע

, המנגינות זועפות והדמעות מספרות  ללכת,
ללכת,ללכת איתך נערה בשיר הכבשים בהרים, גלימה רכוסה בפעמוני פנינה ,

קול רוחש בתוך המנגינה אותך יקרה,
חי בתוכך בדד שואל בשיר שומם ומנגן ,

 היית בודדה בתוכי  ושקופה לעולמי,
,
תחושות נשקפות הומות ברגשות,
אהבות נשכוחות ,סוררות במעלות,
מנגינות רוגמות באבנים כבדות,
רודפות וסוררות בתוך עולמות חושבות,

     שירת הכבשים מנגנת צלילים יקרים,
ציפורים וכבשים דומים לשחקים על רכסים ציבעוניים

, המנגינות רועמות  וצמרים זוהרים  בשקפים נדודים

,       דמעות הרוח נושבות מצד לצד בתוך העולמות,
 נמסות  במכתב .חרוזות מאהבה,

על  פנינים מדומיינים מצבעים שקופים. דמעות חבויות משדרות את כל העולמות ,

התהלכתי על גלימה בתוך צופנים,
שממתי בארמוני הציפורים,
בכיתי לערפילים מכוכבים דוממים,
ביקשתי את אהבתי וירדתי לעבר מרגלות הכבשים,

  לבנה רטובה נודרת אהבה
שומרת עולם לא נעלמה מעולם

,   מאת אבינועם.ש
כל הזכויות שמורות,