היום עלתה סוגיה מאד מעניינת ב"מפגש ההעמקה" שלנו (מפגש העמקה הוא מפגש ההמשך של תוכנית החיים הקלים). אחרי מספר חודשים של הפנמת הקווים המנחים, חלה אצל חלק מהמשתתפים, ירידה במשקל ונולד הצורך להחליף בגדים במידה קטנה יותר. המשתתפים החלו לשים לב לשינוי שחל בהם. ואז יום אחד, בלי הודעה מוקדמת, קפצו להם הרגלים הישנים והמשתתפים מצאו עצמם בעיצומה של בליסת עצמם לדעת.
האחת תרצה זאת כימים שלפני המחזור, השני נמצא עכשיו בשלב רגשי קשה בחייו והשלישית בלי כל סיבה. והמעניין הוא שכולם באותו שלב בתוכנית ולשלושתם זה קרה בו זמנית.
למה זה קרה?
תוך כדי הצפת הבעיה. עלתה סוגיית הפעילות הגופנית. אחד כבר חודש בקושי מתעמל בגלל היום העמוס שלו. השנייה פשוט שונאת כל מה שקשור בספורט והשלישית פשוט אין לה כוח להזיז את עצמה ולעשות שינוי. ספורט איננו חלק אינטגראלי מהתוכנית.
או נכון יותר המשתתפים לא מחויבים לעסוק בספורט.
בתוכנית החיים הקלים אנו לומדים להקשיב לגוף שלנו. לסיבה שאנו אוכלים, והמדהים היה, המכנה המשותף של אותם משתתפים, היה שכולם אכלו אכילת יתר במקום לעשות ספורט. התוצאה האמת היא שזה לא קורה רק להם, זה קורה לרבים מאיתנו. הגוף שלנו חייב לזוז, להניע את עצמו. את כל החלקים שבו. והרבה פעמים תחושת העצבנות, הכעס, חוסר השקט שבתוכנו פשוט ייעלמו אם רק נקשיב לו ונעשה ספורט.
כי כאשר אנו מזיזים את הגוף שלנו, אנו ממריצים את מחזור הדם, שטיפת הרעלים מהגוף טובה יותר, אנדורפינים זורמים אל תוך מחזור הדם והופכים אותנו לשמחים יותר וכל שאר הדברים המדהימים והטובים של פעילות גופנית. לעומת זאת, אם במקום להקשיב לגוף המבקש לזוז אנו אוכלים מכל הבא ליד, כי הגוף ממשיך לאותת לנו שהוא רוצה לזוז, אנו מוסיפים חטא על פשע אנו מוסיפים רגשי אשם, ביקורת ושיפוט עצמי על תחושת חוסר הנוחות ההולכת וגוברת שלנו עם גופנו.
אז למה אנו לא עושים זאת?
מעבר לתירוצים הרבים שאנו יכולים לשפוך כמו אני לא אוהבת להזיע, מקומות צפופים, תחרות וכו', חוסר האהבה לפעילות גופנית והמקום בו אנו מתעלמים לחלוטין מהקריאה של הגוף לזוז, נמצאות גם תחושות כמו דחייה, פחד שיצחקו עלינו הנמצא אי שם בעבר, אני לא מספיק טובה, אני לא ראויה לזמן שאני אקדיש עבורי, וזה יושב גם על הפחד לקחת אקח אחריות מלאה על חיי – כי אולי לא אחליט החלטות נכונות, או אולי אז אשבור את הכלים וכו'. כל זה עלה היום אצלנו במפגש.
זו בהחלט הייתה הזדמנות מעניינת להתבונן על הדרך בה אנו שמים לעצמנו רגל בדרך להצלחה.
איך הסתיים המפגש?
במחויבות של המשתתפים לפעילות גופנית מסוימת מפעם בשבוע ועד הרמה היומית. כל משתתף והמחויבות שלו. ועל כך - כל הכבוד להם!
הרזיה ללא דיאטה
דלית אביטל - ירידה במשקל דרך מודעות