קיומה של מציאות רוחנית והיכולת האנושית ליצור עימה קשר הן הנחות היסוד העומדות בבסיס התיקשור . לכל אורכה של ההסטוריה האנושית היו קיימים בני אדם בעלי יכולות על חושיות מפותחות, ששימשו כמתווכים בין החברה בה חיו וכוחות נסתרים, בין אם נקראו אז אלים, מלאכים, נשמות המתים, רוחות טבע, וכיוצא באלה.
בתקופות שונות תוארו בעלי יכולת זו בשמות שונים: בימי התנ"ך הם נקראו "בעלי אוב", בימי הביניים כונו "נקרומנסרים" (נקרו-מנסיה = ידיעת העתיד בעזרת המתים), ובתחילת המאה ה-20 תוארו כמדיומים. המונח "מתקשר", השגור בשנים האחרונות, מבטא יפה את החשיבות הניתנת לתחום התקשורת במאה ה-21, כולל לתקשורת עם עולם הרוח.
תיקשור - מפגש של הפיסי והמטאפיסי
מתקשר הוא אדם בעל יכולת להוות חוליה מגשרת בין בני אדם לישויות ללא גוף פיסי. רוב בני האדם אינם מודעים לקיומן של ישויות אלה, ובמקרים רבים כלל לא מאמינים בהן.
היות וגופנו הוא פיסי – חושינו, באופן טבעי, מכוונים לקליטה של גירויים פיסיים. אנחנו מאמינים רק למה שמעבירים לנו חושי הראיה, שמיעה, מישוש, הרחה וטעם. מסיבה זו קשה לרובנו לדעת משהו על ישויות רוחניות, שאינן עשויות מגוף פיסי כמונו. והיות וכך – גם קל להפוך ספקן לגבי עצם קיומן.
עם זאת – מתקשרים, להם יכולת תפיסה מיוחדת המאפשרת להם לראות את הרבדים הנסתרים מעיני רובנו – מודעים לכך שקיימות צורות קיום נוספות, להן אין גוף פיסי מהסוג לו אנו מורגלים.
ישויות אלה עשויות מ"אתר": חומר פיסי, אך בעל צפיפות נמוכה כל-כך שרובנו לא יכולים לראותו. ההפתעה היא שגם לנו יש גוף אתרי כזה. זהו הגוף הרוחני, המתקיים במקביל לגופנו הפיסי. במשך אלפי שנים טענו רואי נסתר שהם מסוגלים לראות גוף זה כהילה קלושה המקיפה את גופנו הפיסי. כיום ישנם כבר מכשירים המאפשרים לצלם את ההילה ולאמת טענות עתיקות אלה. ההילה לא רק מקיפה את הגוף אלא ממלאה אותו. הסיבה שאנו רואים אותה כמקיפה את הגוף היא שגבולותיה, בניגוד לגוף הפיסי המסתיים בעור, דיפוזיים יותר, ולכן אנו רואים את ההקרנה שלה אל מחוץ לגבולות הגוף הפיסי.
אותו גוף רוחני, או אתרי, הוא החלק אליו מתייחסים מטאפיסיקאים כרוח או נשמה. הנשמה היא משכן התודעה, ולכן מדענים – שרובם אינם מכירים כלל בקיום הנשמה - מתקשים כל כך להסביר מהי התודעה או היכן היא "ממוקמת".
הגוף הפיסי משמש מעין כלי רכב של הנשמה, כל זמן שהיא בגוף פיסי. מטרתה של הנשמה היא לחוות וללמוד, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר בגוף הפיסי. המציאות, לפי התפיסה המטאפיסית, מורכבת מרמות דחיסות שונות של חומר, כאשר הגוף הפיסי וכל מה שבעולם הפיסי המוכר לנו – מצויים בקצה הדחוס יותר של הסקאלה. נשמתנו מורכבת מאותו חומר, דחוס הרבה הרבה פחות. עם המוות משתחררת הנשמה מהגוף שאינו יכול עוד לשרת אותה. ישנן טענות לפיהם הנשמה כה אוורירית שהיא שוקלת רק גרמים אחדים, ולכן עם המוות מאבד האדם מעט משקל. תפיסה זו הידהדה גם אל הקולנוע...
ברור לי מדוע רב האנשים שלא התנסו בחוויות על חושיות יקבלו את האמור עד כה כתאוריה בלבד, אם לא כדברי הבל של ממש. אך מי שחווה חוויה רוחנית כגון מסע חוץ גופי, במהלכו מצא עצמו בעיצומו של לילה צופה על גופו מלמעלה ורואה כל דבר המתרחש בחדר סביבו (באופן שניתן לאימות מאוחר יותר, כדי להוכיח שזה לא היה חלום), לא מטיל ספק בקיומה של הנשמה כמהות עצמאית ונפרדת מן הגוף הפיסי.
רבים מהאנשים שעברו מוות קליני – מדווחים על יציאה דרמטית עוד יותר של הנשמה מתוך הגוף הפיסי. מחקרים של רופאים, דוגמת ד"ר ריימונד מודי (ראו ספרו "החיים שאחרי החיים" בהוצאת רשפים), מוכיחים חד משמעית שאלו לא היו הזיות. אותם רופאים מאשרים גם הם שאנשים אלה דווחו במדויק על ארועים שקרו בחדר בזמן שנחשבו למתים. חיזוק נוסף לאמינות טענותיהם מגיעה מאחידות התיאורים של חוויות אלה בתרבויות שונות, מנותקות זו מזו (כך שאין תיאום גרסאות בין המדווחים). מחקרים אלה מחזקים את הטיעונים לטובת קיומה של הנשמה.
וכיצד כל זה מתחבר לתקשור? הנשמה הנשארת לאחר מותו של הגוף הפיסי – ממשיכה להתקיים במימד הרוחני, המכונה בשפה המקצועית "הרובד האסטראלי". במימד זה, שאינו כבול לחוקי הזמן והמרחב הפיסיקליים, מודעותה של הנשמה רחבה הרבה יותר ממודעותו של אדם חי, הכבול עדיין למגבלות החומר. כך, למשל, יכולה הנשמה לראות אירועים שקרו בעבר, קורים בהווה, או יקרו בעתיד באותה מידה של קלות. היא אינה שבויה בכבלי הזמן הליניארי, המגביל אותה לדעת רק מה שהתרחש עד כה. וכמו נשר החג מגבוה ורואה למרחקים סכנה המתקרבת אל אדם הצועד על הקרקע ואינו מודע לה, כך יכולות אותן ישויות רוחניות (נשמות) להעביר אלינו מידע על הצפוי לנו.
עם זאת – ישויות רוחניות, מאותו מקום של הבנה רחבה יותר, מבינות גם את ההשלכות של התערבות בחיים הארציים-ליניאריים שלנו, וממקום זה נמנעות בחלק מהמקרים למסור מידע שישבש את תהליך הלמידה הדרוש לנו. הן מבינות היטב את חשיבות השעורים שלקחנו על עצמנו לעבור בחיים אלה (עוד על נושא זה תמצאו במאמרי "שחזור גלגולים לתיקון הקארמה"), וממקום זה מעדיפות לתת הנחיה והכוונה רוחנית יותר מאשר "נבואות".
מי הישויות היוצרות קשר
הישויות, או המדריכים הרוחניים, היוצרים קשר דרך תיקשור, נחלקים לכמה קטגוריות עיקריות :
- נשמות נפטרים – הכוונה לאנשים ללא גוף פיסי, אנשים שחיו פעם במימד הפיסי כמונו. חלק מישויות אלה משמשות בשלב זה, בין הגלגול הקודם שלהן לגלגול הבא, כמדריכים לאנשים החיים ברובד הפיסי. אופי הדברים שהם מעבירים נוטה להיות ממוקד באדם אליו הם מכוונים את התיקשור. למשל – עזרה בהתמודדויות שהוא עובר בחייו, הנחיות לטיפול בבעיות בריאותיות ורגשיות מהן הוא סובל, הכוונה לגבי יעודו הרוחני, וכיוצא באלה.
- ישויות אור – אלו הן ישויות שמעולם לא היו קיימות בגוף פיסי. הן ישויות שמלכתחילה נוצרו במימדים הרוחניים, למשל מלאכים. ישויות אלה נחשבות לבעלות יכולות גבוהות יותר, והידע שהן מעבירות עוסק פחות בנושאים אישיים, ויותר בנושאים קולקטיביים, הנוגעים לכלל האנושות. למשל – נושאים העוסקים במוסר, בקשר בין בני האדם לבין עצמם ובינם לבין העולם שסביבם (לדוגמא – סוגיות אקולוגיות), וכן להמשך התפתחותה של התרבות האנושית.
- חיות טוטם – ארכיטיפים עמוקים הקיימים ברמת תת המודע הקולקטיבי. הקשר עם חיות הטוטם חזק במיוחד בחברות שבטיות, למשל אצל האינדיאנים, המאמינים שלכל אדם יש חיית עוצמה המלווה אותו מן הרובד הרוחני. זוהי אינה רוח של בעל חיים ממשי, שחי מתישהו ברובד הפיסי, אלא ארכיטיפ של אותו בעל חיים, מעין "רוח קולקטיבית" של אותו מין של בעל חיים, המייצגת את האיכויות המיוחדות לו. אותו ארכיטיפ מתקיים גם הוא ברובד האסטראלי, ויכול להעניק לאדם היוצר עימו קשר את עוצמתו. לדוגמא – לאדם פחדן – יתכן ורוח הדב תשמש חיית טוטם, שמטרתה להביא לאותו אדם חוזק גופני וחוסן נפשי. לאדם איטי – עשוי להתלוות נמר ברובד האסטראלי, בכדי להעניק לו מהירות וזריזות. רובנו לא מודעים לחיית הטוטם שלנו, ומפסידים בשל כך עוצמת ריפוי הטמונה בקשר זה.
- חוצנים – רב האסטרונומים כיום מאמינים שקיימות צורות חיים אינטליגנטיות על פלנטות אחרות ביקום. בהנחה שצורות חיים אלה מורכבות גם הן, כמונו, מגוף פיסי וגוף אתרי, אין מניעה שרוחותיהם, שכבר אינן כבולות במגבלות המרחב כשהן ברובד האסטראלי, ילוו בני אדם, ויתקשרו דרכם. ישויות אלה נוטות להביא לאדם אותו הן מלוות יכולות ריפוי שאיננו מכירים ואיכויות אחרות שחסרות לנו כבני אדם.
תלמידיי שואלים אותי לעיתים קרובות כמה מדריכים יש לנו, האם אנחנו מלווים על ידי מדריך אחד או יותר, והאם ישנה תחלופה ביניהם במהלך חיינו. תשובתי מבוססת רק על נסיוני האישי ועל זה של מתקשרים אחרים שהכרתי: יש לכל אדם מדריך אחד מרכזי, ראשי. עם זאת – קיימים במקרים רבים מדריכים נוספים, העונים לצרכים ספציפיים. למשל – מדריך מיוחד העוזר בריפוי, או מדריך אחר הנותן השראה יצירתית.
למרות שהמדריך הראשי מלווה אותנו לאורך כל חיינו הארציים, חלים שינויים בחשיבותם היחסית של המדריכים השונים לאורך חיינו, על פי הצרכים ההתפתחותיים שלנו. מסיבה זו קיימים גם מצבים בהם מדריכים מסוימים מתחלפים כאשר הצרכים שלנו משתנים.
לצורך המחשה אביא מקרה מקורס תיקשור שהעברתי: אחת מתלמידותי סבלה מדיכוי ואף אלימות מצד בעלה. באחת מן המדיטציות שהנחיתי בקורס הופיעה לפניה מדריכה מקטגוריית "נשמות הנפטרים", אותה לא הכירה עד אז. אותה מדריכה סיפרה לה שבתקופה בה חיתה בגוף פיסי סבלה מבעל אלים, שבסופו של דבר הכה אותה למוות. היא עודדה את תלמידתי לאזור אומץ ולעזוב את הבעל המכה. בכך עזרה לא רק לתלמידה אלא גם שחררה את עצמה מן המקום האפל בו היתה לכודה לאחר מותה (מקום המכונה בשפת הקבלה "כף הקלע", ומאפיין נשמות שמתו מוות אלים).
מקרה זה מדגים גם את הסיבה מדוע מדריכים מלווים אותנו: הם עצמם מפיקים מן ההדרכה תועלת התפתחותית, שעוזרת להם לסגור מעגלים שלא סגרו בהיותם בגוף פיסי.
כיצד מתקשרים
בניגוד לדיעה הרווחת – מעטים המתקשרים שנולדו עם יכולות מפותחות מספיק בכדי לתקשר. רב המתקשרים נולדו ללא יכולות מפותחות, ולעיתים ללא יכולת מודעת כלל. האחרונים פיתחו את יכולותיהם באופן מודע. האמת הידועה לכל מתקשר היא, שלכולנו יכולות על חושיות רדומות. לדוגמא – כמעט לכל אדם קרה שהוא חשב על מישהו המוכר לו, ורגע אחרי כן צילצל הטלפון, ואותו אדם היה מצידו האחר של הקו. זוהי דוגמא לטלפתיה, יכולת על חושית שרב המדענים כיום כבר לא מטילים בה ספק. במקרים אחרים אנשים "רגילים" למדי חשים במדויק משהו שקרה לאדם יקר שאינו נמצא לידם באותו זמן. סוג זה של ארועים קורה במיוחד לאנשים קרובים, ומעל הכל מתרחש אצל תאומים, שנשמותיהם קשורות במיוחד. היכולות העל חושיות הן כשרון טבעי של הנשמה, וניתנים לפיתוח באמצעות טכניקות אותן גילו מתקשרים, על ידי ניסוי וטעיה, במהלך אלפי שנים.
מטרת כל אותן שיטות היא לעזור לנו לבצע שינוי במצב התודעה שלנו. מצבי תודעה הם עוד נושא שקיומו אינו מוטל בספק. מכשיר ה- EEG (אלקטרואנספלוגרף), מאפשר מדידה של גלי המוח של כל אדם, ומראה שמתקשרים מצויים במצב תודעה מיוחד המכונה בפי הפסיכולוגים "אלפא". מצב תודעה זה קיים בעת חלימה, היפנוזה, וכן בזמן תיקשור או עבודה על חושית אחרת. מצב תודעה אלפא חיוני, לכן, להצלחת התיקשור, והשלב הראשון בהכשרתו של מתקשר, לפיכך, תהיה ללמדו להגיע למצב תודעה זה.
מדיטציה היא אחת הדרכים היעילות ביותר להגיע למצב אלפא, כאשר היא נעשית באופן הנכון. למרבה הצער – לא כל תהליך המכונה בשם הכולל "מדיטציה" אכן משנה מצב תודעה. ישנה חשיבות רבה למשך ההרפיה ועומקה, לאופן השימוש בדמיון המודרך, ולסמלים הספציפיים בהם משתמשים בתהליך. למשל – שימוש במוטיב היער, לפי הפסיכואנליטיקן קארל גוסטב יונג, עוזר לחבר את המודט אל תת המודע העמוק שלו, ולהכניסו למצב אלפא. כך גם השימוש במדרגות יורדות, וספירה אחורנית, אם להזכיר רק כמה מהעקרונות.
טכניקה אחרת לתיקשור כוללת כתיבה אינטואיטיבית, בה המתקשר מחזיק עט על גבי נייר, ונותן לישות המתקשרת דרכו לכתוב את המסר שלה, בלי שהוא מודע למה שנכתב עד שהוא קורא את זה בעצמו בגמר התהליך.
שיטה מתקדמת יותר נקראת "קריאת נשמה". כאן יושב המתקשר מול האדם הנועץ בו, ובעיניים פקוחות יותר ביניהם קשר אנרגטי: הוא מחבר את העין השלישית שלו (צ'אקרה הנמצאת במרכז המצח, ואחראית על הפעלת יכולות התיקשור) לזו של הנועץ, ומתחיל לראות, בעיניים פקוחות כאמור, את פניו של הנועץ משתנות לפנים של מדריכו הרוחני, היוצר קשר באופן זה...
ריפוי באמצעות תיקשור
אחת המתנות הגדולות ביותר שיכולים המדריכים הרוחניים להעניק לנו, היא מתנת הריפוי.
למדריכים מסוימים בפרט, היכולת לנתב באמצעות המתקשר אנרגית ריפוי ("הילינג"), מן המימד האסטראלי. המטופל חש את התיעול הזה באופן פיסי וממשי, בזמן אמיתי. תוצאות ההטענה האנרגטית הזו מתבטאות בחיות וחיוניות מוגברת, בחשיבה צלולה, בכאב פוחת, ולעיתים בריפוי מלא של בעיות שרופאים לא מצאו להם מרפא.
אביא דוגמא אחת כזו, שתמחיש את הדרך בה זה נעשה: תלמיד שלי סבל מכאבי ראש עזים. הוא עבר מרופא מומחה אחד לאחר, במשך שנים, ולא מצא מזור. הוא עבר סריקות רנטגן מכל סוג, טיפולים מיוחדים בחו"ל, וכמובן הואבס בשלל כדורים ותרופות. אבל שום דבר מאלה לא ממש עזר.
בקורס בו השתתף הוא יצר קשר עם מדריך ריפוי מקטגוריית "ישויות אור", למרות שלא האמין במלאכים, ולמעשה גם לא האמין במיוחד בתיקשור (הוא הגיע לקורס "כמוצא אחרון", לדבריו).
באמצעות "מסע אסטראלי" שערכנו – דיווחה לו אותה ישות שהבעיה שלו נובעת מחוליה מסוימת בצוואר. הוא פסל את הדברים, בטענה שאפשרות זו נבדקה מספר פעמים בעבר.
תהליך הריפוי נערך בשיטה רבת עוצמה, בה מספר משתתפים בקורס תיעלו יחדיו את האנרגיה של מדריכי הריפוי שלהם אל תוך ראשו. מיד כשהתחילו בטיפול הוא הופתע לגלות שהאנרגיה שתיעלו מורגשת בנקודה מסוימת מאוד בצווארו. בעקבות הטיפול הוא חש הקלה מיידית. כאבי הראש לא חזרו מאז (לפחות עד הפעם האחרונה שפגשתי אותו!)
לא בכדי אמר פעם המדריך הרוחני האישי שלי שהמטא-פיסיקה מתחילה לפעול במקום בו הפיסיקה מתה...