[הכותבת היא מומחית להרזיה ללא דיאטה]
הרבה פעמים האנשים איתם אני עובדת מדווחים על רצון עז למתוק אחרי שסיימו ארוחה, הם לא ירגעו ולא ישקטו עד שיאכלו קינוח - שוקולד, גלידה או כל דבר מתוק אחר.האמת היא שהמצב מוכר לי באופן אישי מתקופות שונות בחיי. הכמיהה הזו למתוק שיכולה הייתה לשגע אותי ולגרום לי להפוך את הבית בניסיון למצוא משהו מתוק ובמקרים מסוימים הייתה גם גורמת לי לצאת מהבית לפיצוציה הקרובה רק כדי לספק את אותו הצורך.
הסיבות לצורך במתוק
לצורך במתוק הרבה סיבות חלקן סביבתיות, חלקן פיזיולוגיות וחלקן פסיכולוגיות, אל כולן כדאי שנהיה מודעים.
הגורמים הסביבתיים המשפיעים עלינו הם חשיפה בילדות למזונות עם רמת מתיקות גבוהה, שיוצרת הרגל למזונות עתירי מתיקות. בבוא היום, אנשים המגזימים באכילת אותם מזונות יכנסו ל"מעגל מתיקות" בו צריכת מתוק גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין. הרמה הגבוהה של האינסולין בדם מכניסה את הסוכרים במהירות לתאים. אז נוצר מחסור חד בסוכרים והאדם חווה צורך עז לשוב ולאכול מתוק. אותם אנשים יסבלו קרוב לוודאי מרמות גבוהות של אינסולין בדם ואח"כ מתנגודת אינסולין וסוכרת.
מבחינה פיזיולוגית בני האדם נולדו עם העדפה למתוק, בדיוק כמו שחתולים נולדים עם העדפה לחלבונים. הסיבה לכך היא הגנה אבולוציונית, כדי שנוכל לזהות ולהבדיל בין המזון החיוני לנו דוגמת פירות וירקות מתוקים לבין המזונות הרעילים והמזיקים שהם בדרך כלל מרים.
צורך במתוקים לאחר ארוחה יכול להצביע גם על חוסר בויטמינים או מינרלים. אצלי באופן אישי זה התבטא במחסור בכרום. כשהתחלתי לקחת באופן קבוע כרום פיקולינט הצורך במתוק הפסיק.לפעמים הצורך הנואש למתוקים יהיה קשור לקנדידה. כמו כן, לפעמים אנחנו מרגישים צורך במתוק אך אנחנו בעצם מאד צמאים למים!
מנקודת המבט של הרפואה הסינית החשק למתוק אחרי האוכל הוא אחד הסימנים לחוסר צ'י בטחול, או במילים אחרות חולשה של הטחול.
מה פשר איתותי הגוף לצורך במתוק לאחר ארוחה?
בגדול, הגוף שלנו אומר לנו מה טוב, מתאים ותומך בו ויש לו דרך להעביר זאת לנו. השפה שלו היא חוסר נוחות, כאבים, גזים, פריחות, אלרגיות, מחלות וכו', הוא לא יודע לומר לנו הוא יכול רק לסמן. כאשר אנחנו חושקים במתוק אחרי ארוחה הגוף שלנו מנסה לסמן לנו דבר מה, אך ברעב בטוח לא מדובר, שכן בדיוק סיימנו לאכול. יש להיות קשובים לסימנים ולהבינם כפי שמייד אסביר, הקשבה לגוף היא חלק משיטת ההרזיה ללא דיאטה.
אז מה זה יכול להיות?
א.אולי הגוף צמא - נסו לשתות מים.
ב.אולי אתם אוכלים פחמימות פשוטות - כל מה שעשוי מקמח לבן, סוכר, כל החומרים המזוקקים, המעובדים, כל הבצקים, הפסטות וכו'. כל החומרים הללו גורמים לנו לחוש צורך במתוק ורצון לאכול עוד. הם מעלים במהירות את רמת האינסולין בדם ומכניסים אתכם לאותו "מעגל מתיקות" המוזכר למעלה. יתכן והגוף שלכם פשוט מבקש מכם להוריד את כל אותם מאכלים ולהחליף אותם בדגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, אגוזים וכו'.
ג.יתכן וזו דרכו של הגוף לומר לכם שחסרים לכם מינרלים או ויטמינים. אני מציעה לכם לגשת לנטורופת/ית טובים שיאבחנו אתכם וימליצו לכם איזה ויטמינים או מינרלים לקחת.
ד.יתכן ויש לכם קנדידה. קנדידה זה סיפור שרק גניקולוגים מאמינים בו בדרך כלל. באופן די גורף הרפואה הקונבנציונאלית לא מאמינה בו. בחיפה יש מעבדה המאבחנת קנדידה וגם נטורופת טוב יכול לאבחן ולתת טיפול.
ה.יתכן ואתם סובלים מחולשה בטחול, ומרפא בשיטה סינית יוכל לעזור לכם.
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?
באופן אישי הייתי מתחילה לטפל בסעיפים א' וב'- שותה יותר מצד אחד (לפחות 2 ליטר מים ביום ואפילו 3 בימים חמים אילו)ובמקביל הייתי מנקה את הבית מכל המעובדים והמתועשים למיניהם, כל מה שעשוי מקמח לבן,שיש בו סוכרים, ממתיקים מלאכותיים,משקאות קלים ואולי אף מפחיתה במוצרי חלב. את כל אילו אני ממליצה להחליף בירקות, פירות, שתיית מים מרובה, אפשר גם תה צמחים.
יהיה מצוין אם נחזור כולנו לתקופה היפה ההיא בה בישלנו את האוכל שלנו מחומרים איכותיים.
אם זה לא עובד, מומלץ לנטורופת או למרפא בשיטה סינית.
עוד על הרזיה ללא דיאטה באתר של דלית אביטל