לפני שנים רבות, מירב אברהם, אחת המורות החשובות שהיו לי בחיים, אמרה את המשפט הבא:
"החיים הם כמו סופרמרקט. אנחנו ממלאים את העגלה מכל טוב ובסוף בא הרגע בו אנחנו מגיעים לקופה וצריכים לשלם. אף על פי שאנחנו אלה שמילאנו את העגלה, אנחנו לא מבינים על מה אנחנו משלמים כל כך הרבה כסף. ושואלים את עצמנו: מה כבר קנינו?"
למאמרים נוספים:הרזיה ללא דיאטה
ואכן כך הוא הדבר.
אנחנו חיים תוך התעלמות גמורה לחלוטין מהתוצאות העתידיות של המעשים שלנו. אנחנו עובדים כאילו אין מחר, מתעלמים מהמתח שנוצר בתוך הגוף שלנו, נעים ממקום למקום רק עם רכב, מחפשים בעצבנות את החנייה הקרובה ביותר ונמנעים מפעילות גופנית. בכך מתעלמים מהניוון הפיזי שנוצר בגופנו ומהסירקולציה הנמוכה של הדם בו.
לא רק זאת. אנחנו מעשנים וחיים בסביבה רוויה בזיהום אוויר, תוך התעלמות מהנזקים הבריאותיים של זה, וכמובן אוכלים מכל הבא ליד וכמה שיותר, תוך התעלמות מהנזקים הבריאותיים העתידיים.
ואז מגיעים לגיל 40, 50 והמחלות מתחילות להזדחל לחיים שלנו עם המשקל העודף ובלעדיו. יתר לחץ דם, כולסטרול רע גבוהה, מחלות לבביות, סוכרת וסרטן למיניו. ואנחנו לא מבינים למה זה מגיע לנו. וגם אז רובנו לא מוכנים לשנות הרגלים.
אני כותבת שורות אלה בעקבות כתבה שפורסמה שלשום ב YNET, המציגה דו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בו כלולים סיבות המוות השכיחות בישראל. על פי הדו"ח, המחלות סרטן, מחלות לב וסכרת הם הסיבות השכיחות ביותר למקרי מוות בישראל.
מחלות אלה יכולות היו להימנע אם חיים מתוך מודעות ומתוך הקשבה לגוף.
אני תוהה מה צריך לקרות כדי להביא לתודעת הכלל שהמלך הוא ערום?
מה צריך לקרות כדי להביא לתודעה הפרטית שלנו שאיכות חיים פירושה הפסקה אמיתית למוח במשך היום. להזיז את הגוף, לנשום אוויר נקי, לבלות זמן איכות ברמה יומית עם המשפחה, לאכול מה שהגוף רוצה במקום מה שהפרסומות מהפנטות אותנו לאכול.
מה צריך לקרות כדי שנפסיק להאמין שלנו זה לא יקרה?
כי סבא שלי עישון כמו קטר ומת בגיל 98, כי לסבתא רבא שלי הייתה סכרת והיא המשיכה לאכול כל מה שרצה עד גיל 100. כי הדוד שלי היה טבעוני, עשה ספורט ובסוף מת מהתקף לב בגיל 45.
רבותי, נכון. יש יוצאים מהכלל. אבל זו רולטה רוסית. מה צריך לקרות כדי ש 80% מהזמן תנהגו עם עצמכם בחמלה, תקשיבו לגוף שלכם, תקשיבו לרגשות הכי עמוקים שלכם ורק ב- 20% מהזמן תתעלמו מהם?
במקום זה, מה שקורה היום שכמעט 100% מהזמן הוא שאנחנו לא באמת בהקשבה לגוף ולנפש שלנו. נכון, ישנם יוצאים מהכלל גם כאן, אבל אני פונה אל הרוב שהוא לא יוצא מהכלל.
לבלוג של דלית אביטל הרזיה ללא דיאטה