לַקוי שמיעה הוא אדם אשר מתקשה מאוד לשמוע קולות וצלילים שהאדם הבריא יכול לשמוע בקלות. לא חייבים להיות חירשים לחלוטין כדי להיות מוגדרים כלקויי שמיעה, ולכן גם אנשים שלא איבדו את שמיעתם לחלוטין, צריכים מכשירי שמיעה לעיתים קרובות. היום ישנם הרבה סוגים של מכשירי שמיעה, שמאפשרים לסובלים מבעיות שמיעה לתפקד טוב יותר.
מכשיר שמיעה הוא למעשה יחידה קטנה אשר משפרת את ה'מצב' בו מגיע צליל כלשהו אל האוזן. ישנם מכשירים אשר רק מגבירים את עוצמת הצליל, וישנם כאלו שגם מסייעים בניקוי הרעש מסביב וביצירת צליל נקי יותר, שיאפשר לאדם המרכיב אותם להבין טוב יותר את הצלילים המגיעים לאוזניו דרך המכשיר.
מכשירי שמיעה כפי שהם מיוצרים היום, נעשים כך שיוכלו גם להקל על הלובש אותם. כלומר: מכשיר זה אמור להיות 'מולבש' על אוזנו של המשתמש ברוב המקרים, ולכן עליו להיות פשוט וקל לשימוש. לכן, רוב מכשירי השמיעה שקיימים היום בשוק נעשים במגמת הקטנה הולכת ומתמדת.
הרעיון הוא ליצור מכשירי שמיעה שכמעט ולא ייראו (למשל, כאלו שאפשר להסוות על ידי שיער ארוך), במטרה למנוע אי נוחות בהופעה החיצונית, אך עדיין להבטיח כי האדם המרכיב אותם ישמע טוב.
מכשירי שמיעה חיצוניים ופנימיים
המכשירים הנפוצים ביותר שאנחנו מכירים הם כמובן מכשירי שמיעה חיצוניים, אשר מולבשים על האוזן או מוכנסים אל האוזן (כמו אוזניות) וניתן להסיר אותם כל אימת שהמשתמש רוצה בכך. יש בזה יתרון גדול אך כאמור, גם חיסרון: ההופעה החיצונית.
אפשרות נוספת שרובינו לא מכירים היא מכשירי שמיעה פנימיים. אלו מכשירים אשר מושתלים מתחת לעור, באחד משלושת המקומות הבאים: העצם שמאחורי האוזן, אותה ניתן להרגיש במישוש קל; באוזן התיכונה, אשר נמצאת באמצע איבר השמיעה; באוזן הפנימית, מכשיר שנקרא גם שתל שבלול.
השתלים הפנימיים הומצאו, בראש ובראשונה, כדי לאפשר שיפור בשמיעה למי שיש לו בעיות קשות בחלקה החיצוני של האוזן, כלומר הפרשות תכופות או בעיה בצורת האוזן עצמה, שאינה מאפשרת הלבשת מכשירי שמיעה עליה או בתוכה.
אבל, פריצת הדרך המדהימה ביותר בעניין זה היא בהמצאת מכשיר השמיעה אשר מותקן באוזן הפנימית. מכשירי שמיעה אלו מאפשרים גם לאנשים חירשים לגמרי, ואפילו כאלו אשר היו חירשים מלידה, לשמוע את המתרחש סביבם, במידה כזו או אחרת. כיצד זה נעשה? בשיטה מורכבת אשר ממירה את הקולות לגירויים חשמליים.
מכשירי שמיעה ומצב האוזניים עצמן
כאשר מחליטים על התקנת מכשירי שמיעה, עומדת בפני רופא ה-א.א.ג (אף אוזן גרון) דילמה לא פשוטה, במקרים רבים: האם להתקין את המכשיר על שתי האוזניים או על אוזן אחת בלבד. אולי זו נשמעת כמו שאלה טריוויאלית, אך היא ממש לא כזאת. כי האוזן היא איבר רגיש וחיוני לגוף, מעבר לענייני השמיעה כשלעצמם.
כידוע, האוזן היא אשר אחראית על איזון הגוף (ומכאן שמה). לכן, בעת התקנת המכשיר, יש לשים לב גם לענייני היציבות של הגוף לפני תחילת הטיפול ולפני בחירת סוג המכשיר המתאים. אם שתי האוזניים פגועות, מומלץ להתקין בשתיהן מכשיר שמיעה, גם אם רמת הליקוי היא לא באותה עוצמה. את 'כושר העבודה' של כל מכשיר אפשר לקבוע בהתאם.
מלבד זאת, החשיבות של שמיעה באותה עוצמה בשתי האוזניים קריטית מאוד גם כן. זהו לא רק האיזון, אלא גם הדרך שבה המוח קולט את הרעשים השונים ומגיב להם. לכן, כאשר מחליטים על התקנת מכשירי שמיעה באוזניו של אדם, חשוב לקחת גם את העניינים הללו בחשבון (ולא לשכוח, כמובן, לבצע את המהלך רק לאחר התייעצות עם רופא).